כשהתינוק שלך מתחיל לדבר ורק אתה מבין אותו?
האהבה שיש לאמא ואבא לתינוקם מתבטאת בדרכים המדהימות ביותר. הקשר ביניהם כל כך אינטימי שהרגשות שלהם מנחים אותם ועוזרים להם להבין את הפטפוטים של הקטן שלהם. הורים הם המתרגמים בתקופה המוזרה והמרתקת הראשונה שבה התינוק שלהם מתחיל לדבר בפעם הראשונה.
אנו בטוחים שביותר מהזדמנות אחת, חווית את הדברים הבאים: אתה יוצא עם חברים ובני משפחה ופתאום התינוק שלך מתחיל לגרגר ולפלוט צלילים אקראיים בצורה מאוד נחרצת. בקרוב כולם שואלים, בין צחוק לצחוק, מה התינוק שלך אומר.
מה שילד יכול לעשות היום בעזרת עזרה, הוא יוכל לעשות מחר בעצמו.
-לב סמיונוביץ' ויגוצקי-
ואז, מבלי באמת לדעת איך, אתה פועל באופן טבעי כמתרגם, ומפרש ביעילות את הצלילים, המחוות, הצעקות והקשקוש. בין אם אתה מאמין או לא, אתה יודע מה הילד שלך אומר כי אתה מכיר אותו, אתה קורא את המחוות שלו, ואתה מבין את הרגשות, המבטים והכוונות שלו.
יחד יצרתם יקום קטן של סימנים ושפה שבו שום דבר לא בורח מכם ושבו, בתורו, אתם משמשים כמדריך כך שהצלילים הללו מנוסחים אט אט למילים, ביטויים קוהרנטיים שיעצבו ויבנו שפה תקפה ויעילה שתעשה לחבר את התינוק עם עולמו.
זו משימה נהדרת שיש לה ללא ספק מקורות מוזרים...
התינוק שלך מתחיל לדבר הודות ל"דיאלקט של אמא"
ג'ן ברמן, פסיכותרפיסטית משפחתית ומומחית לתקשורת ודינמיקה הורית, כתבה לאחרונה ספר מעניין בשם "סופר בייבי", בהוצאת אוורסט. בספר הזה היא מסבירה משהו ייחודי ומדהים כאחד: שאמהות יודעות בקלות איך לתקשר עם התינוקות שלהן.
- מומחים מבדילים בין "שיחת תינוקות" ל"דיאלקט של אמא".
- כשאנחנו מדברים עם ילד קטן שלא יודע לדבר, רובנו עושים זאת דרך שפת התינוק שבה יש הרבה חזרות על הברה, כמו "טא-טה-טה" או "גו-גו"..
- בין אם אנו מאמינים שסוג זה של תקשורת הוא ילדותי וצ'יזי או לא, הוא אינו שימושי כמו התקשורת המשמשת את האם או האב שמבלים מספיק זמן עם התינוק כדי לדעת באופן אינסטינקטיבי כיצד לתקשר איתו.
- ה"דיאלקט של אמא" (או "הניב של אבא") משתמש בתקשורת רגילה אך עם טון חד ודיבור איטי יותר.
- באופן טבעי הם מדגמים את השפה, שמים דגש מיוחד על ההטיה ועושים שימוש בתקשורת אמיתית שבה היא אינה מוגבלת לחזרה על חד-הברות.
- הם משתמשים בטון דיבור המותאם ליכולת השמיעה של התינוק, והם גם מבטאים דברים בצורה מוגזמת כדי שהתינוק יוכל להבחין בצלילים.
אמא מבינה אותי: קשר רגשי
יש כאלה שמגבילים את עצמם לדבר על האינסטינקט האימהי ועל הפיצוץ ההורמונלי שכאילו כמעט קסם הופך אישה לאמא.
עם זאת, קשר רגשי לא מגיע אוטומטית רק מלידה. זה משהו עמוק יותר, משהו שבעצם נוצר גם בלי צורך בהריון.
זרועותיה של אמא עשויות מרוך וילדים ישנים בהן בשקט.
- ויקטור הוגו-
אני מבין אותך כי אתה חלק מהלב שלי
לפעמים, רק על ידי שיתוף מבט עם ילדך, אתה יודע אם הוא מפחד, רעב או אי נוחות כלשהי שאינך מהסס לטפל בה ולפתור.
האינסטינקט האימהי והאבהי נובע ממגע יומיומי, מקרבה, מלילות ללא שינה, מהאופי שאנו רואים בתינוק, ועל פי העדפותיו, תגובותיו וצרכיו...
כל זה יבוא לידי ביטוי במוקדם או במאוחר בפטפוטים שלו, בגרגורים או בצלילים שיוצאים כשהוא מתרגש לקבל את הצעצוע האהוב עליו, כשהוא רוצה שתיגע בו או תקבל אחד אחר...
התקשורת של התינוק נוצרת לא רק על ידי חיקוי אלא גם על ידי אינטראקציות רגשיות שאתה מציע ומבינה...
נשמע מלא רגש
כל קשקוש, יבבה, בכי של רגש או אמירה ראשונה של "אמא" או "אבא" באים מלחש הרגש המתרחש בסביבה מקלה.
- ככל שיותר גירויים וחיזוקים, כך רגשות חיוביים יותר והתקשורת תהיה יעילה יותר. עם זאת, אל לנו להיות אובססיבי לגבי האיטיות האפשרית של הדיבור של ילדנו: לכל ילד יש את הזמן שלו, וכל ילד עוקב אחר קצב בתהליך ההתבגרות שלו.
- מה שאנחנו צריכים בראש ובראשונה הוא אהבה, לספק ללא הרף ביטחון ושלווה על בסיס תקשורת קבועה ושקטה אך מעוררת.
אמא תמיד מבינה ותבין את הקטן שלה. אבא תמיד יהיה שם גם בתור מתרגם, מכיוון ששניהם הם הערוצים הטובים ביותר כדי לאפשר לילד תקשורת מיומנת ומוצלחת יותר ויותר.
