היפרדו מילדיכם לפני היציאה
האם תהיתם פעם מדוע כל כך חשוב להיפרד מילדיכם לפני היציאה? להורים רבים יש הרגל שמישהו אחר (קרוב משפחה, יושב וכו') מסיח את דעתו של הילד ואז בורחים מהבית בהקדם האפשרי לפני שהילד ישים לב. עם זאת, זו לא הדרך הטובה ביותר ללכת. למעשה, זה יכול להזיק לילד שלך.
למה אנחנו עושים את זה? הסיבה מאוד הגיונית. כשהילד שלך יראה אותך עוזב, יתחיל לבכות מרוב ריאותיו כי הוא לא רוצה שתלך. וכמובן, זה מקשה הרבה יותר על החופשה שלך.
כמובן שהפרידה שלך לא תשנה עובדה זו, אבל היא מביאה איתה היבטים חיוביים מסוימים שנסביר בפירוט בפסקאות הבאות.
מדוע כדאי להיפרד מילדיכם לפני היציאה
ההפרדה בין הורים לילדים צעירים היא תמיד קשה. ההתקשרות המאחדת אותם היא כל כך חזקה שלפעמים, להיות בנפרד לכמה שעות מייצר עצב לא רק אצל ילדים אלא גם אצל מבוגרים.
עם זאת, יש גורם שמבדיל בבירור את התנהגותם של ילדים מזו של מבוגרים. וזה שקטנים לא יכולים להכיל את הרגשות שלהם או לתעל את העצב או אי הנוחות שלהם כמו שמבוגרים יכולים. אז מה הם עושים? הם מתחילים לבכות מקצה לקצה של הריאות.
כמובן שקשה לנו ההורים לראות את הילדים שלנו במצב כזה. לכן, כשמגיע הזמן להיפרד מהם, אפילו לכמה שעות, האפשרות שנראית הכי נכונה היא לברוח כמה שיותר מהר כדי שלא נצטרך לראות את הילד שלנו כל כך מתעצבן.
מה שהרבה הורים לא לוקחים בחשבון הוא שלמרות שהילד אולי לא בוכה באותו רגע, הם סובלים יותר מהיעדר הוריהם. זאת בשל העובדה שהמצב מייצר אצלם תחושת נטישה, שתהפוך להתקשרות גדולה יותר כלפי הוריהם.
ההשלכות השליליות של עזיבת הורים
כפי שדיברנו בסעיף הקודם, הקשר בין הורים לילדים בחודשים ובשנות החיים הראשונים הוא חזק מאוד. ההתייחסות החשובה ביותר לקטנטנים במונחים של הדרכה, הגנה ואהבה מגיעה מהוריהם.
כאשר ילדים קטנים מופרדים מהוריהם, הם בהחלט מתגעגעים לנוכחותם. גם אם הם מטופלים היטב על ידי מטפלות או קרובי משפחה, הם ירגישו לא מוגנים כי ההתייחסויות העיקריות שלהם כבר לא איתם.
אין ספק, לילדים בגילאים כה מוקדמים אין את היכולת להבין את הסיבה להיעדרות הפתאומי של הוריהם. מה שמומחים טוענים הוא שזה מעורר תחושות של נטישה, ייסורים, כעס וחוסר ביטחון.
לא רק שהרגשות השליליים הללו מתגבשים יותר ויותר, אלא שברגע שההורים יחזרו, הילד יהפוך להיות יותר דבוק ותלוי בהם. ההסבר הוא שנחקק בזיכרון שלהם מידע שאומר להם שהם כל הזמן בסיכון להינטש על ידי הוריהם כשהם הכי פחות מצפים לכך.
"לפעמים, התרחקות לכמה שעות מייצרת עצב לא רק אצל ילדים אלא גם אצל מבוגרים".
מה לעשות
עכשיו, השאלה הבאה היא, מה לעשות? ברור שהורים לא רוצים לראות את ילדיהם בוכים. אבל יש שני היבטים שצריך לזכור. הראשון הוא שילדים בוכים כי זו הדרך היחידה שלהם לתקשר - וזה מאוד יעיל. יחד עם זאת, בכי משחרר ביעילות מתח ומתח.
כשהילד שלך בוכה, הוא מתקשר שהוא מרגיש עצוב כי אתה הולך להיות רחוק. אולם, לאט לאט, כשתיפרדו, הם ילמדו להבין שאתם מודיעים על עזיבתם. אבל מה שכן, זה גם ירמז שאתה לא נוטש אותם. במקום זאת, אתה פשוט עוזב לפרק זמן מסוים.
זה אולי נראה רעיון מופשט, אבל פסיכולוגים אומרים שאסור לנו לזלזל ברמת הלמידה של ילדינו. לכן, למד אותם לומר "שלום" ו"להתראות".כמו כן, מומלץ לתרגל איתם משחקים כמו מחבואים. יועיל להם להבין שהיעדרויות אינן שם נרדף לנטישה, אלא רק עוד פעילות בחיי היומיום.
לבסוף, הורים צריכים לזכור שכאשר תיפרדו מילדיכם לפני היציאה, תעזרו להם להתחבר טוב יותר עם הסביבה שלהם. לבסוף, זה גם יאפשר להם לבריאות רגשית מאוזנת.