ילד מאושר הוא סורר, חסר מנוחה ורועש
ילד מאושר הוא סורר, חסר מנוחה ורועש. ידיו ירצו לגעת בהכל, ועיניו יחפצו לגלות את כל פלאי תבל.
עלינו לאפשר לילדינו לנצל עד תום את ילדותם, שהיא התקופה היפה והקסומה ביותר בחייהם.
באופן מפתיע, לאחרונה צצה תנועה שנראה שאינה מבינה את המהות של מהי ילדות ואת הערך שהיא מייצגת עבור החברה.
כיום ניתן למצוא מספר מסעדות, ברים ומלונות המציינים בבירור "אסור ילדים".
כולנו יודעים שכאשר מדובר בהצעת שירות, כל עסק חופשי להציע את מה שהוא רוצה, במיוחד אם יש לכך ביקוש.
למעשה, מדינות כמו ארה"ב או בריטניה היו הראשונות שהציעו מקומות בבתי מלון ומסעדות עם הסיסמה "ללא ילדים", כך שהלקוחות לא יצטרכו לסבול דמעות, התקפי זעם או משחקי ילדים.
כולנו יכולים להבין את הרעיון הזה פחות או יותר, אבל מה שיותר קשה לנו זה הצורך לכבד את המצבים האלה שבהם פתאום מתעוררת "התבגרות", והחברה מפסיקה להיות אמפטית לעולם הילדים.
אנו מזמינים אתכם להרהר בנושא.
הילד הסורר והאמא ה"רעה" כביכול
אנו בטוחים שיותר מאם אחת חוותה את המצב הבא. אתה נמצא במרחב ציבורי ופתאום הילד שלך מתחיל לבכות. בקרוב, כל העיניים נשואות אלייך באווירה של רוגז, כאילו אנחנו עושות משהו לא בסדר בתור אמא.
זה מה שהוקע לאחרונה ברשתות החברתיות ובאתרים אחרים. אנו יכולים להיזכר, למשל, בשני סיפורים מעניינים המשמשים להקשר של הרעיון של "פוביה בילדים".
מצבים קריטיים ובלתי מובנים
שרה בלקווד היא זמרת קנדית ידועה שספגה את אחד הרגעים הכי לא נוחים בחייה לפני שנתיים. היא נאלצה לטוס לוונקובר עם ילדה בן ה-23 חודשים בעודה גם בחודש השביעי להריונה.
- המטוס עדיין לא המריא כשהילד שלה פרץ בבכי. לאחר מכן החלו הנוסעים להביט בה ולמלמל. לא עבר זמן רב עד שהיא שמעה את ההערות הרגילות: "האמהות האלה לא יודעות איך לטפל בילדים שלהן".
- עד מהרה הופיעה הדיילת ואמרה לה שעליה להרגיע את בנה, אחרת ייאלצו להרחיק אותו מהטיסה כי הוא מטריד נוסעים אחרים.
- שרה בלקווד הייתה מבועתת מהתגובה הנפוצה הזו, מחוסר הרגישות וההבנה של מהי ילדות. לבנה לקח פחות מ-10 דקות להירגע והיה נינוח עד הנחיתה. עם זאת, 10 הדקות האלה הספיקו כדי לעצבן מטוס שלם.
- אותו דבר קרה לצעירה אחרת, שפרסמה את סיפורה בפורטל "אהבה מה שחשוב". היא גם נאלצה לעשות טיול במטוס, והתינוק שלה התחיל לבכות באמצע הטיסה. הביקורות, התוכחות וההערות לא היססו להציף את המטוס.
- האם הצעירה נכנסה למצב של חרדה שהחמיר את המצב עוד יותר, עד שלפתע הופיעה "נשמה טובה". גבר מבוגר ניגש אליה ובקול שקט אמר את מילות הקסם: "אל תדאגי, את אמא טובה".
אחר כך הוא התחיל להסיח את דעת התינוק, דיבר איתה והראה לה תמונות בטאבלט שלו. זה היה נפלא. לפחות אותו אדם הבין מהי ילדות, צרכיו של ילד, ואת החשיבות של חיבה, סבלנות וקרבה.
פוביה לילדים מול "ידידותי למשפחה"
ילד מרדן שחוקר, מתבונן, מתרגש, צוחק לפעמים או בוכה לפעמים, הוא מעל הכל ילד שמח שמגלה את העולם.
כל המצבים הלא נוחים האלה שצוטטו לעיל כמעט מזמינים אותנו להסיק שיש אנשים שיש להם מושג לא נכון מהי הורות.
ילדים צריכים לתקשר איתנו
- אם ילד בוכה, זה בגלל שהוא צריך משהו מאמו. ילדים שגדלים בבתי יתומים, למשל, מפסיקים לרוב לבכות כי הם הבינו שלא תמיד ידאגו להם.
- ילד סורר וחסר מנוחה אינו תוצאה של הורה מתירני או חסר דאגות. כל אדם הוא ייחודי ובעל אישיות משלו.
ילד או ילדה אינם מבוגרים מיניאטוריים. הם צריכים לתקשר איתנו ועם הסביבה המקיפה אותם.
מאוחר יותר יהיה להם זמן להישאר בשקט, להיות מבוגרים. אבל צריך לכבד את השלב הנפלא הזה: הילדות.
המתחם "ידידותי למשפחה".
מול המגמה ההולכת וגוברת של "אסור ילדים", הופנתה תגובה לאותן משפחות שכמעט מבלי לדעת כיצד, סורבה כניסה לחצרים מסוימים.
- כעת, נוכל למצוא הצעות מהנות תחת המוטו "ידידותי למשפחה" לצאת לארוחת צהריים או לבלות את החגים עם הילדים בבתי מלון ובמתחמים אחרים המתמקדים בהם.
- הלקוחות האמיתיים הם הילדים, ובכל פינה זה מזקק את הרגישות של אנשי מקצוע אמיתיים שכן מבינים בילדות.
- כל החללים מותאמים לילדים: יש כיסאות אוכל, כוסות צבעוניות, שולחנות החתלה, משחקים מעוררים... אסור לשתוק והילדים נועדו, בכל עת, להיות עצמם.
כי לגדול בשמחה, אושר וכבוד זה דבר נפלא שכולנו צריכים לעודד.
