חרדה חברתית בגיל ההתבגרות
חרדה חברתית בגיל ההתבגרות יכולה להשפיע לרעה על ההתפתחות האישית של הנער הסובל ממנה. רחוק מלהיות ביישנות בלבד, חרדה חברתית היא הפרעה מגבילה הדורשת עזרה מקצועית.
גיל ההתבגרות הוא השלב המהותי של חברותיות וחברים. עבור בני נוער, קבוצות השווים שלהם הופכות למודל לחיקוי ולבסיס להתחיל לבנות את עצמאותם. לכן, תארו לעצמכם איך זה חייב להרגיש עבור בני נוער כאשר אינטראקציה חברתית גורמת לו לחרדה!
מהי חרדה חברתית?
הפרעת חרדה חברתית, הנקראת גם פוביה חברתית, היא פחד אינטנסיבי ולא הגיוני ממצבים חברתיים. בהקשר זה, הנער הסובל מכך מפחד לחשוף את עצמו לאחרים מתוך חשש שישפטו אותו, ידחו אותו או ישפילו את עצמו.
מצבים חברתיים גורמים להם לחרדה גדולה, וזו הסיבה שהם נוטים להימנע מהם ככל האפשר. אם הם לא יכולים או לא יכולים, הם עלולים לגרום להם לאי נוחות רבה.
הפרט נוטה להיות מודע לכך שהפחד שלו אינו פרופורציונלי. עם זאת, הם עדיין לא יכולים להימנע משיתוק בגלל זה, מה שמשפיע מאוד על תחומים רבים בחייהם.
כמו כן, ההפרעה מלווה לרוב בתסמינים פיזיולוגיים, כגון דפיקות לב, קשיי נשימה, קלקול קיבה או הסמקה בפנים.
הפרעת חרדה חברתית מתבטאת בדרך כלל בתחילת גיל ההתבגרות, בערך בגיל 13. בעוד שבני נוער הסובלים ממנה להראות סימנים של אי נוחות חברתית בילדותם, השינוי וההפרעה שהפרעה זו גורמת בחייהם כשהיא באה לידי ביטוי משמעותיים.
מדוע מתרחשת חרדה חברתית בגיל ההתבגרות?
מספר גורמים מעורבים בהופעת מצב זה. אמנם יש לו מרכיב תורשתי, אבל הוא לא מכריע כמו הרכיבים שנסביר להלן.
- הערכה עצמית נמוכה. תפיסה עצמית לקויה היא הסיבה העיקרית למקרי פוביה חברתית רבים. נער בעל דימוי עצמי ותפיסה עצמית שלילית חשוף יותר לצורך באישור חיצוני. לכן, הם רגישים יותר לפחד מדחייה.
- חוסר כישורים חברתיים. במקרים רבים, חוסר הכישורים ליצירת אינטראקציה נכונה עם אחרים עלול להוביל לאינטראקציות חברתיות לא מספקות ולא נעימות. לפיכך, בושה ופחד מהצורך להתרועע עשויים להתבטא.
- חרדה מוגזמת. יש גם מקרה של בני נוער שיש להם כישורים חברתיים נאותים. עם זאת, רמת החרדה שהם חווים כאשר הם מתייחסים לאחרים היא כה גבוהה עד שהיא משתקת את יכולתם להשתמש בהם.
- מודעות עצמית גבוהה. אחת הבעיות הבסיסיות של הפרעה זו היא שהסובלים ממנה מודעים יתר על המידה למחוות, לתנועות ולפעולות של עצמם. הם ממקדים את כל תשומת הלב שלהם בעצמם כדי לנסות להימנע מלעג. לכן, הם לא שמים לב לשותפי השיחה שלהם. לכן, האינטראקציות אינן זורמות והחרדה מחמירה.
- התנהגויות הימנעות ובטיחות. זהו הגורם המרכזי המנציח את ההפרעה. נער עם פוביה חברתית עשוי לנטוש להימנע מאינטראקציות חברתיות או להשתמש בהתנהגויות בריחה מסוימות, כגון הבטה הצידה או היעלמות מבלי לשים לב. בטווח הקצר, פעולות אלו מפחיתות או מבטלות את החרדה שלהן. עם זאת, בטווח הארוך, הם מקדמים את הרעיון שאינטראקציה מסוכנת במוחם.
מפתחות להתגברות על חרדה חברתית
- ראשית, רסן את החרדה המצפה שלך. אל תתנו למחשבות מהרהרות על כל מה שיכול להשתבש באינטראקציה חברתית להפיק את המיטב מכם.
- כמו כן, תפסיק להיות המבקר הגרוע ביותר שלך. לאחר שהתמודדת עם מצב חברתי, אל תרביץ לעצמך במשך שעות בנוגע למה שעשית לא בסדר. במקום זאת, ברך את עצמך כי עשית את זה.
- בנוסף, כאשר אתה מדבר עם מישהו, מקד את תשומת הלב שלך בשיחה כשלעצמה ולא במעשיך שלך.
- כמו כן, אל תימנע ממצבים חברתיים ואל תשתמש בהתנהגויות בריחה כי הן מזינות את הפחד שלך. העז לחשוף את עצמך בהדרגה.
- השתמש בטכניקות נשימה כדי להפחית את החרדה שלך כך שהיא לא תשתק את כישוריך.
- לבסוף, פנה לעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי יכול באמת לעזור לשפר את החרדה החברתית.
