מותש ובלי כוח, אבל שמח
מותשים, עייפים וחסרי כוח: כך מרגישים אבות ואמהות כשהם סוף סוף משכיבים את ילדיהם לישון. כשילדים נופלים בשינה שלווה, אז התשישות הופכת לפתע לאושר.
העייפות שחווית בגידול הילדים היומי היא שונה. למרות שכל סיב בגוף שלנו נראה לא במקום, יש משהו שנראה שהוא מתאחד בפנים. זה מחזק אותנו ונותן לנו הרבה יותר חיים ממה שהיו לנו.
לתחושה הזו קוראים רווחה. מדובר במודעות לכך שאושר פירושו שיתוף ויצירה. זה לדעת שהילדים שלנו טובים ושהם גדלים בריאים ומאושרים בזכותנו.
למרות זאת, עלינו להיות מודעים לכך שחיי המשפחה לא תמיד יהיו כך. חשוב לדעת שככל שילדים יתבגרו, כך גם התנהגותם תתבגר. ואיתו, עליהם לקבל שורה של חובות ואתגרים.
הורות וגידול ילד כרוכים בשפות משלהם, שבהן איננו מפסיקים ללמוד מונחים חדשים. לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו שלא נוכל לעשות הכל ושלא נגיע לסוף היום, אבל בכל זאת, אנחנו עושים את זה.
כמעט בלי לשים לב, אנחנו עומדים כמומחים, כענקים שיכולים לראות מעבר. אנו צופים סיכונים וצרכים אינטואיטיביים. הורות אולי לא קסומה, אבל זה שלב נפלא.
המוח שלנו עייף יותר מהגוף שלנו
כשסוף היום מגיע, אנחנו מותשים מאוד. הידיים, הרגליים והראש שלנו כואבים. יש לנו גם התכווצויות ושינה כדי להתאושש. עם זאת, למרות שזה נראה מוזר, מה שמעצים את העייפות הזו הוא בעצם המוח שלנו.
מתח עקב עירנות יתר
לפעמים לחץ פסיכולוגי מתיש יותר ממאמץ פיזי. מומחים קוראים לזה לחץ של ערנות יתר, שדומה מאוד למה שחיילים סובלים בהקשרים של מלחמה.
גם לאב וגם לאם יש שורה של חובות מפתח כלפי ילדיהם. עליהם להיות ערניים לכל נסיבות ונוכחים לכל אי הסכמה.
מגיע שלב שבו המצב הזה יכול להיות רעיל. חיינו משתנים בצורה כזו שאנו מפסיקים לדאוג אפילו לעצמנו. העדיפות שלנו היא אותו יצור שביר שעלינו להגן ולאהוב.
הפחד שמשהו רע עלול לקרות לו לפעמים מייצר פחדים וייסורים נוספים, והקליידוסקופ הקטן הזה של רגשות בסופו של דבר מייצר חרדה ועייפות עצומים.
ביחד אנחנו מותשים אבל מאושרים מאוד
שני ההורים עשויים לעבוד מחוץ לבית. ייתכן שהם גם הסכימו שאחד מהשניים יגדל זמנית את הילדים. כך או כך, יש משהו שצריך להיות ברור: חינוך ילד וגידולו אינם תפקידו של אדם אחד בלבד.
לבלות עם ילדיכם הוא הדבר החשוב ביותר שתעשו בחייכם.
קרא גם: לחבק ולנחם זה לא מקלקל, אלא מחנך-אנטוני דאגלס וויליאמס-
לילדים אין מודל לחיקוי יחיד. אין דבר כל כך נפלא כמו להרגיש חלק מכל שלב, לתרום לכל המשימות האפשריות.
אמירת לילה טוב לילדך היא המגע הגמר ליום אחד נוסף, רגע קסום שמתרחש יום אחר יום. הקשר הרגשי הזה עם ילדים לא נשכח, והוא בונה זיכרונות ורגשות חיוביים.
סוף סוף לבד, סוף סוף רגע בינינו
כשאנחנו הורים בפעם הראשונה, האינטימיות אובדת או נחלשת מעט. האהבה עדיין קיימת, אבל לפעמים השותפות לוקה בחסר ויש להצית אותה מחדש.
הרגע הזה שבו הילדים סוף סוף נרדמים הוא כמעט כמו דייט. עם זאת, העובדה הפשוטה של להיות מותש יכולה לקחת חלק מהקסם. יש עיגולים שחורים, שיער לא מטופח, פיג'מות ישנות וצעצועים שרועים על הרצפה.
ועדיין, אנחנו מרגישים אושר. זו הרווחה שנוצרת מהעבודה הטובה שנעשתה בין שני שותפים.
שם אנחנו שוקעים בכמה שיחות מאוד ארוכות, שבהן מדברים על הכל ולא כלום, איפה אנחנו חולמים על העתיד, איפה אנחנו מחזיקים ידיים ונרדמים... כמובן, תמיד מודעים אם הילדים שלנו צריכים אותנו.
