כשסבתא רואה את הנכד שלה בפעם הראשונה?
כשסבתא רואה את הנכד שלה בפעם הראשונה, היא פורחת כאדם. היא מתפתחת כבן אדם ורגשותיה מתעצמים עד שמגיעים לרמה שאין לתאר.
זה לא משנה אם זה הנכד הראשון או השמיני. כולם יקרים כמו תכשיטים של שרשרת יפה. הם כמו אוצרות של דור חדש שצריך לפנק אותם באהבה.
היום בגוגל נרצה לחלוק כבוד קטן לנשים המיוחדות הללו. 2,0 הסבתות האלה כבר מתוארות כדור חדש של "נשות-על".
רבים מהם רחוקים מהדימוי הקלאסי של סבתא שאופה רק עוגיות ואוסף את נכדיה מבית הספר. זה משהו חדש, מודרני ומעניין.
כיום, ישנם מונחים חדשים רבים לתיאור הסבתות החדשות והפנטסטיות הללו. לדוגמה, " Glam-mas " (סבתא זוהרת).
זה היה חלק מרעיון שעלה באירופה בעקבות מאמר ב"ניו יורק טיימס ", שבו המחברים מסבירים כיצד התפקיד של הסבתות השתנה מאוד בשנים האחרונות.
במאמר זה אנו נותנים לך את כל המידע הקשור.
יש משהו שהרבה אנשים חווים כשפתאום מגיע הנכד הראשון שלהם. זו ההבנה שהם רק נכנסו לסתיו של חייהם.
האם אני זקן כמו שאומרים? האם העובדה הפשוטה שלילדים שלי יש משלהם אומרת שאני "זקנה"? בהחלט לא.
התלהבות... ומגע של דאגה
כשאישה בת 55 או 65 רואה את היצור השברירי, הזעיר והיקר הזה שמהווה חלק מהמורשת שלהם והופך אותם לסבתות, הדבר הראשון שהם מרגישים הוא שמחה.
- הם אסירי תודה שהכל יצא טוב. שהאם והילד בריאים ושכל תהליך הלידה עבר כמו שצריך. גם סבתות חכמות יודעות שאחרי לידת ילד יש לכבד את המרחב והפרטיות של ההורים. לכן, הם מבינים שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות הוא להישאר ברקע. תמיד קשוב ונגיש למקרה הצורך.
- מצד שני, מעבר לסיפוק והאושר שהם חשים ברגע שאישה הופכת לסבתא, היא צריכה לאפס באופן פנימי את הרעיון שיש לה על עצמה כאדם. לכן, זה נורמלי שמתעוררות חששות מסוימים.
- הם יודעים שכרגע הם יצטרכו לקחת תפקיד מסוים. ל-2,0 הסבתות של היום יש חיי חברה פעילים. רבים מהם אפילו עדיין עובדים ורובם לוקחים על עצמם מספר תפקידים: הם שותפים, אמהות, חברים והם חלק מהקהילה.
- מקובל שהם שואלים את עצמם כיצד להציב גבולות בכל הנוגע לאחריות. הם מודעים ומבינים שתפקידם אינו "לגדל" או "לחנך". אלו תפקידים שהם צריכים להשאיר מאחור. תפקיד ההורים למלא אותם. הסבתות של היום רוצות רק דבר אחד: להיות התמיכה הרגשית, המדריכה הידידותית והמקלה בחייו של הרך הנולד.
מהרגע שראיתי אותך, אני רוצה רק דבר אחד: להיות חלק מהלב שלך
במאמר מעניין שפרסם Psychology Today שכותרתו "ללמוד להיות סבתא", מוסברים כמה רעיונות מעוררי מחשבה. הראשון הוא שיחסי אם-בת משתפרים ברגע שאמא הופכת לסבתא.
פתאום הם מקבלים את התפקיד של "חבר-מנטור" וזה מתברר כמועיל לשני הצדדים.
"האהבה הכי מושלמת, לפעמים לא מגיעה עד הנכד הראשון" - פתגם סיני
המחשבה השנייה שהמאמר חולק היא שמבחינה חברתית; אנחנו צריכים לפרש מחדש את תפקידי הסבים והסבתות. במשפחות רבות בתקופת משבר, סבים וסבתות הם אלו שנותנים תמיכה כלכלית ורגשית. לכן, הם זקוקים ליותר הכרה ממסדית.
ללמוד להיות סבתא מרמז, מעל הכל, פתיחת פוטנציאל יוצא דופן של מימוש עצמי וצמיחה אישית. אנחנו צריכים שהחברה תהיה קשובה ורגישה יותר עם הזקנים שלנו, מכיוון שהם דור פעיל וחשוב להפליא בחיי היום-יום שלנו.
השאיפה הגדולה ביותר של סבתא היא לכבוש את ליבם של נכדיה. הם רוצים לחיות לנצח במקום מאוד מיוחד בליבו של הילד, ומשתוקקים לחלוק איתם כמה שיותר זמן.
הם גם מבינים שחלקם בחיים מוגבל יותר מזה של הנכדים שלהם.
אחת המשימות שלהם כסבא וסבתא היא להעביר חינוך המבוסס על רגש, הכרה וקשר חזק שתמיד צריך ללוות את הנכד שלהם שבקרוב יהיה מבוגר.
סבתם תבלט כאחת המודלים הטובים ביותר שלהם לחיקוי. האדם שמעורר השראה, מטפח דמיון ונותן עצות טובות. זה שמאפשר להם לגדול בלי עונשים. זה שמעניק חיבוק יומיומי, יד מלטפת. זה שאיתו הם חולקים חיוכים סודיים לאחר שקיבל מתנות נסתרות.
2,0 סבתות אינן מייצגות את תמונת הסבא והסבתא הקלאסית. הם עדיין עדינים ומלאי חיבה כפי שהיו תמיד.
עם זאת, יש להם את הבשלות, העצמאות והאופי של דור חדש. וזה חיובי להפליא עבור הקטנים שלנו.