סבים וסבתות לא רק הורים, הם הורים בכבוד
יש מילים מסוימות שמעוררות זיכרונות יקרים מהילדות שלנו. הזיכרונות האלה הם כמו אוצרות שמזכירים לנו תקופה פשוטה יותר... תקופה שבה, אפילו עם כל כך מעט, היה לנו הכל. בין אותם אוצרות שהפכו את ילדותנו לעשירה כל כך הם סבא וסבתא שלנו.
נראה שסבים וסבתות קיימים כדי לשמח את הנכדים שלהם. הם לא רק עוזרים לגדל את הנכדים שלהם, הם הורים בכבוד.
בתור התחלה, סבא וסבתא הם קסומים. הם עושים הרבה יותר מאשר להשתתף בגידול ילדים. תפקידם אינו עוד של גידול ילדים, אלא לגרום להם לחייך.
סבים וסבתות מנחמים את הנכדים שלהם ומצחיקים אותם. הם מפורסמים בשותפותם, ובכך שהם מפנקים את הנכדים שלהם בצורה כל כך מיוחדת.
אז מה זה באמת אומר להיות סבא וסבתא? היום אנחנו רוצים לדבר בדיוק על זה.
אנחנו רוצים לדבר על החשיבות הבלתי ניתנת להכחשה של הסבים והסבתות שלנו. ואנו רוצים לכבד את אותן נשמות חביבות שמילאו את חיינו באהבה, והותירו בנו סימנים בלתי נשכחים, ושזכרונותיהן יימצאו לעד בליבנו.
סבים וסבתות אינם הורים לילדים, הם הורים בכבוד רב
לבם של סבים וסבתות גודשים מאהבה כשהם מביטים בילדי ילדיהם. גאים הם מתבוננים בזמן החולף כשהם רואים את נכדיהם. הם חשים אליהם אהבה ומסירות שאי אפשר לתאר במילים.
סבים וסבתות לא רק עוזרים לגדל את הנכדים שלהם, הם מציעים להם את כל מה שהם יודעים. הם מעיינות של אמת וחוכמה, וסיפוריהם מדברים אלינו על צדק, אהבה וגבורה.
הניסיון והסיפורים האישיים שלהם עומדים לרשות נכדיהם, כדי לעזור ליצורים הזעירים הללו להכיר את שורשיהם ולבנות את זהותם.
סבים וסבתות יוצרים אישיות, מעצבים את נכדיהם במתיקות ורוך. הם מפסלים אותם בסבלנות ובשלווה, נושמים את תמימותם ומפריחים אהבה אינסופית. הם מגלים סודות ומרוויחים לחלוטין את אמון הנכדים שלהם.
"הורות גדולה" פירושה לשיר במתיקות ובמסירות, לתת את כל מה שיש. אבל מעל הכל, זה אומר להקשיב בתשומת לב, לתת נחמה ולהציע את העצות האמיתיות והמעודנות ביותר.
המשמעות היא לספק את העידוד שצאצאיהם הצעירים צריכים לפעמים כדי למצוא אומץ ולהתמודד עם האתגרים שלהם.
"הורות גדולה" נכד הוא שם נרדף לאהבה
"הורות גדולה" מרמזת לפעמים על שכחת כאב פיזי - ולפעמים אפילו כאב רגשי - כדי לשחרר את הגוף והנשמה. ולאיזו מטרה? לא פחות מאשר לשחק עם הנכדים שלהם ובו בזמן, להפוך לשותפים שלהם ולמדריכים שלהם.
סבא וסבתא מסוגלים לסגור את כל פערי הדורות והגיאוגרפיים.
סבים וסבתות לא רק הורים - הם הורים בגדול. וזה יותר ממובן מאליו כאשר אנו מתבוננים בגורם שהופך אותם לכל כך ייחודיים, מיוחדים ובלתי נשכחים במוחנו: האהבה הבלתי מותנית והבלתי מעורערת שהם חשים לנכדיהם .
סבא וסבתא הם שם נרדף לזמן איכות, מתנות, טיולים, ממתקים, הרפתקאות ועוד הרבה יותר. הם מבט עדין שמאיר את חיינו. היום, למרות שהם כוכב בשמים, הכוכב הזה מאיר את דרכנו ומנחה כל צעד שלנו .
סבא וסבתא לא נפטרים - הם נוכחים לנצח בליבנו
סבא וסבתא הם כמו קוסמים. למרות שהם לא נוכחים פיזית, הנוכחות שלהם היא לנצח בחיינו. יש להם את המתנה לחיות לנצח בזיכרונותינו. למרות שהם אולי לא יוכלו להחזיק את ידינו, לנצח תהיה להם אחיזה בליבנו .
היצורים הגדולים האלה מונצחים בזרעים שהם שותלים איתנו בחצר, שהם עכשיו עצים שמסתכלים עלינו מלמעלה. הם מונצחים על ידי הארומה של אוכל ביתי וחופשות משפחתיות.
הם חיים במשימות שלימדו אותנו ובמלאכות שהעבירו לנו. ומעל לכל, הם חיים בתצלומים חסרי צבע שמזכירים לנו מי היינו ומי אנחנו .
המורשת שהסבים והסבתות שלנו משאירים מונצחת בליבנו ככל שעובר הזמן. אנחנו מי שאנחנו בזכותם. הם היו חלק חיוני מהילדות שלנו ומהלמידה שלנו. ובזכות ה"הורות הגדולה" שלהם, הם חלק מההווה שלנו ומהעתיד שלנו. ..
אין ספק, שתיים מהחוויות המספקות ביותר בחיים חייבות להיות אלו של להיות נכד או סבא וסבתא
-דונלד א. נורברג-
