פציעה עצמית אצל בני נוער: מה שאתה צריך לדעת
אם אתה מבחין שלילד שלך יש חתכים, חבורות, כוויות או פצעים תכופים, חשוב מאוד לשים לב. פציעה עצמית אצל בני נוער היא דרך שקטה שבה הם זועקים לעזרה.
מבחינה טכנית, התנהגות זו ידועה כפגיעה עצמית לא אובדנית. עד לאחרונה, המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות התייחס להתנהגות זו כסימפטום של הפרעה נפשית כלשהי.
אולם כיום, התנהגות פוגעת עצמית מטופלת כעת כמשהו נפרד ממחלת נפש. פגיעה עצמית אצל בני נוער היא בעיה שגדלה בקצב מדאיג. ב-30 השנים האחרונות, מקרים של פציעה עצמית התרבו בכל רחבי העולם .
הגיל בו מתחילה פגיעה עצמית בבני נוער הוא בין 12 ל-16 שנים. יחד עם זאת, נראה כי עד 63% מבני הנוער הללו ממשיכים לפצוע את עצמם עד גיל 17. הדבר מראה בבירור שמספר רב של בני נוער לכודים בהתנהגות זו.
בנות בדרך כלל בוחרות בפציעות שבהן הן יכולות לראות דם, כמו שריטות וחתכים. עם זאת, בנים בדרך כלל מכוונים לחבלות וכוויות. הדבר המוזר הוא שבעוד שנשים נוטות יותר להתנהגות מסוג זה, השיעור בקרב בנים גדל הרבה יותר מהר.
22% מהמתבגרים האירופים פצעו את עצמם ללא כוונה אובדנית לפחות פעם אחת בחייהם. כך עולה ממחקר שנערך על ידי המחלקה לפסיכולוגיה קלינית ובריאות באוניברסיטת מדריד. יתרה מכך, החוקרים הגיעו למסקנה ש-8% פוגעים בעצמם שוב ושוב.
פציעה עצמית אצל בני נוער: למה הם עושים את זה?
כדי להיות ברור, נוכל לומר שפגיעה עצמית היא כמו סם. זהו מעין משכך כאבים חזק יותר מכל מוצר אחר בשוק. פציעה עצמית "עוזרת" לבני נוער לווסת את רגשותיהם.
לפעמים פחד, זעם, עצב וכעס מופיעים שוב ושוב ובני נוער לא יודעים איך להתמודד איתם. לכן, הם מעדיפים כאב פיזי שגורם להם לשכוח את הכאב הרגשי. זו מעין התנהגות מתחמקת שמשחררת מתח ומפחיתה רגשות שליליים.
חשוב לציין שפעולות אלו אינן אימפולסיביות בשום אופן. רק את ההפך. בני נוער מתכננים אותם, מחכים להיות לבד, ונהנים מהטקס הקטן שלהם של סכינים, סיגריות, מציתים וחפצים חדים.
כמו בהתמכרויות אחרות, בני הנוער חווים תחושת שלווה מזויפת מיד לאחר הפציעה. זה כמו לקחת מנה של תרופה מהירה. הבעיה מגיעה כאשר, דקות לאחר מכן, החרדה חוזרת – יחד עם רגשות בושה ואשמה.
אמנם זה נכון שבני הנוער האלה לא מנסים להתאבד, אבל פציעה עצמית מגבירה את הסיכויים לניסיונות התאבדות אפשריים בעתיד. התערבות הורים הכרחית ביותר כאשר מדובר בפגיעה עצמית אצל בני נוער.
האם יש פתרון?
פציעה עצמית אצל בני נוער היא הפרעה שדורשת טיפול פסיכולוגי לחלוטין. בני נוער חייבים להבין שפציעה עצמית לא עוזרת לפתור את הבעיות שלהם. במקום זאת, זה מוסיף עוד בעיות לחייהם.
חשוב לאנשי מקצוע ולהורים לרדת לשורש הבעיה - במילים אחרות, מה שגורם לילד לדיכאון, חרדה, הפרעת אכילה וכו'.
מטפלים רבים ממקדים את מאמציהם בהוראת טכניקות לשליטה עצמית רגשית. אלה יכולים לכלול פעילות גופנית אינטנסיבית, מקלחות מים קרים, מתן אפשרות לילדים לצרוח או להכות בכריות וכו'.
ארגונים כמו האגודה הבינלאומית לחקר פציעה עצמית (ISSS) מציעים סיוע והתמצאות. הם עושים זאת באמצעות טיפול, הדרכה ומשאבים - הן עבור המטופלים והן עבור משפחותיהם.
חשוב להבין שפגיעה עצמית אצל בני נוער היא זעקה עזה לתשומת לב. לשאול אותם למה הם עושים את זה רק יגרום להם לחרדות יותר. מה שבני הנוער האלה צריכים זה הבנה ואמפתיה.
"22% מהמתבגרים האירופים נפצעו בעצמם ללא כוונה אובדנית לפחות פעם אחת בחייהם. יתר על כן, החוקרים הגיעו למסקנה ש-8% פצועים בעצמם שוב ושוב".
טרנד עם עוקבים רבים
חבלה עצמית הפכה לטרנד עם שם משלו: C utting. אתה יכול אפילו למצוא טיפים באינטרנט כיצד לעשות זאת.
באינסטגרם, תמונות וסרטונים של בני נוער המציגים בגאווה את הפציעות שלהם זמינים לכל אחד לראות, ללא פילטרים.
בני נוער רבים מתחילים לפצוע את עצמם בשביל הכיף. מה שהם רוצים זה קצת יותר אדרנלין, או למלא אתגר כלשהו כדי להיות מסוגל לפרסם איזה האשטאג ויראלי על הקירות שלהם.
עם זאת, לעולם אל לנו למזער כל סימן של אזעקה. ברוב המקרים, פציעה עצמית אינה אינדיקציה להפרעת אישיות. עם זאת, זה סימן להערכה עצמית נמוכה, חוסר יכולת לקיים יחסים בריאים ואינטליגנציה רגשית נמוכה.
ההשלכות של פציעה עצמית בגיל ההתבגרות היו כה משמעותיות עד שתוכנית טלוויזיה חדשה, Sharp Objects, עוסקת בגלוי בנושא. משאבים מסוג זה, כמו גם התערבות מקצועית, יכולים לעזור לך ללוות את ילדך ולמצוא פתרון.
