אפילו אמהות בוכות על תשישות, מתח ופחד
יש ימים שבהם אפילו "סופר אמא" מגיעה לגבולותיה ופורצת בבכי. היא לא יכולה לסבול את זה יותר, התשישות שלה כולאת אותה עד שהיא מניחה בצד את השריון הבוהק שלה כדי לחשוף אישה שזקוקה רק לרגע לבד.
אם זה קרה לך יותר מהזדמנות אחת, אל תדאג ואל תחשוב שאתה עומד ליפול לתהום הדיכאון. הלחץ של גידול ילד אחד או יותר, בשילוב עם גורמים אחרים, עלול להוביל אותנו למצבים קשים. ברגעים אלו, יש צורך לעצור לשנייה, להילחץ ולהיזכר במחשבות וברגשות.
למרות שאנחנו מדברים על "אמהות", אנחנו גם מאוד מודעים לכך שגם אבות יכולים לעבור את אותו מצב. תאמינו או לא, למצבים אלה יכולים להיות יתרונות משלהם.
כולנו שואפים לפעמים להיות האמהות או האבות הטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות, מנסים לשלוט בכל היבט של הגדילה של ילדנו ובמקביל מנסים לתת להם את הטוב ביותר מעצמנו.
לא קל לשמור על רמה גבוהה זו של דרישה עצמית בכל יום. להגיע לגבול זה להבין שלמרות שהילדים שלנו הם בראש סדר העדיפויות שלנו, עלינו לדאוג גם לעצמנו.
את לא תהפוך לאמא רעה כי את נותנת לעצמך חצי שעה מנוחה. לאף אחד אין את הזכות לבקר אותך שאתה דואג לעצמך, ואפילו מפנק את עצמך.
רק כך תוכל לתת את המיטב לילדייך. אנו מציעים לך לחשוב על זה.
תשישות פיזית ורגשית
הרגשת תשישות היא לא שם נרדף להיות עייף מהילדים שלנו. להגיד "אני לא יכול יותר" זה לא סימן לחולשה.
לפעמים החרטה שאנו חשים על כך שחושבים כך היא הרבה יותר גרועה מהתשישות הפיזית והרגשית שאנו חשים. לכן, כדאי להבין ולהגדיר כמה היבטים בסיסיים.
"רב משימות" אמא או אבא
ילדים לא מגדלים את עצמם. הם זקוקים ל-150% מתשומת הלב שלנו כל הזמן. כאילו לא די בכך, גידול ילדים, מתן תשומת לב והשכלה הדרושים להם מתווסף בדרך כלל לאחריות הטיפול בבית או בעבודה.
ריבוי משימות יכול להיות אחד האויבים הכי רעבים שלנו. אנחנו יכולים להיות יעילים בריבוי משימות במשך חודש, חודשיים או אולי אפילו חמישה חודשים, אבל יבוא זמן שבו המוח והגוף שלנו לא יוכלו לשמור על רמת המאמץ הזו.
כאשר הקול הפנימי שלנו אומר לנו "אני חייב להשיג הכל" אבל המוח שלנו מגיב ב"אני לא יכול יותר", הלחץ מתחיל לזרוע הרס בגופנו.
- עייפות מתורגמת לכאב. הגפיים והעצמות שלנו מתחילות לכאוב; אנו מרגישים לחץ בחזה.
- קצב הלב עולה, אנו סובלים מהפרעות עיכול, פרקים של שלשולים ועצירות.
- כשאנחנו מגיעים לגבול, אנחנו לפעמים מגיבים בצורה שגויה באמצעות מילים רעות כמו "שתוק", "עזוב אותי בשקט" כמעט בלי כוונה. יש מילים שאנחנו אומרים בלי לחשוב על הרגשות של הילדים שלנו וזה בסופו של דבר מרגיז גם אותנו.
הלחץ של ביקוש גבוה
יש לנו לחץ ודרישות עזים שמוטלים עלינו על ידי החברה, המשפחה ואפילו על ידי עצמנו. אנחנו רוצות להיות "סופר אמהות", שתמיד מעודכנות בכל הנוגע להורות. אמהות שנותנות את המיטב לילדיהן, השואפות ללדת ילדים שמחים, מבריקים ואחראים...
אין צורך לעמוד בדרישות לא מציאותיות. למעשה, מספיק לגדל ילדים שמחים ובריאים עם הערכה עצמית טובה בחברת אמהות ואבות מאושרים.
הורים צריכים לדעת איך ליהנות מהרגעים הקטנים של חיי היומיום. זה משהו שהלחץ לא מאפשר לנו לעשות.
אנחנו חייבים לשנות כמה דפוסים קטנים
בכי הכרחי וכך גם לדאוג לעצמנו.
תחילה עליך להבין שזה לא הכרחי ולא מומלץ להיות "האמא או האבא המושלמים". המפתח החיוני הוא לדעת איך להיות נוכחים בכל פעם שילדינו צריכים אותנו. לאחר שהבנת זאת, נסה לחשוב על העצה הבאה.
- בכל הנוגע לחינוך וטיפול בילד, כל יום יהיה שונה ויידרשו מכם דברים שונים. התמודד עם האתגרים הללו בשלווה מבלי לדאוג יותר מדי. חיו בהווה, כאן ועכשיו עם ילדיכם.
- זה בסדר אם אתה בוכה, זה בסדר גם אם הילדים שלך רואים אותך בוכה. תגיד להם ש"אמא צריכה רגע" ושכל אחד מאיתנו צריך לבכות מדי פעם כדי להיות "חזקים יותר". זכרו הקלה רגשית היא תמיד טובה.
- אל תשא את כל האחריות, הפחדים, הלחצים והספקות על כתפיך. שתף אותם עם בן הזוג והמשפחה שלך. שאל את רופא הילדים שלך כאשר יש לך ספקות או דאגות לגבי ילדך.
- יש לך את הזכות ליהנות מרגעי פנאי, רוגע ופרטיות. לא תהיי "אמא רעה" על שהרשית לעצמך שעה-שעתיים ביום לעצמך.
- מצא תמיכה בקבוצת החברים שלך ועם אמהות אחרות. בקבוצות הללו תוכלו לחלוק חוויות ולגלות שלמעשה, אתם לא היחידים שבוכים בסתר, מרגישים מותשים או שיש להם ספקות.
זה הכל תהליך נורמלי שמאפשר לנו להיות מודעים יותר לעצמנו. זה גם עוזר לנו לראות איפה אנחנו יכולים להשתפר. תהנה מההרפתקה של להיות אמא אך לעולם אל תזניח את עצמך. אתה האדם החשוב ביותר עבור הילדים שלך.