הריון לאחר קשירת חצוצרות, האם זה אפשרי?
קשירת חצוצרות היא אמצעי המניעה הנפוצים ביותר עבור נשים כיום. זה גם האמין להיות היעיל ביותר ובלתי הפיך. זה בדרך כלל נבחר על ידי אותן נשים שבטוחות שהן לא רוצות הריון נוסף בעתיד.
כמו כן, אלו שבין 40 ל-50 שנים ובעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השחלות בוחרות בחלופה זו. עם זאת, המדע מצביע על כך שעלינו לאפשר מרווח טעות מסוים, קטן ככל שיהיה. כמו כן, החוקרים מציינים כי ניתן לחבר מחדש את הצינורות כדי לשחזר את תפקודם.
אז האם אפשר להיכנס להריון לאחר קשירת חצוצרות? כמובן שכן, וכבר נדע את הסיבות. במאמר הבא, נעזור לך לגלות מידע מעניין מאוד על התרגול הנשי ההולך ונרחב זה.
קשירת חצוצרות: היא יכולה להיות הפיכה
מומחים מצביעים על כך שקשירת חצוצרות אינה שיטה סופית למניעת הריון מכיוון שלאחר שעברת הליך זה, את יכולה להרות. זה יתאפשר באמצעות שני מנגנונים: אחד מהם הוא היפוך הקשירה והשני מורכב מהפריה חוץ גופית.
טכניקת IVF מומלצת בדרך כלל לנשים מעל גיל 40. אבל אם האישה מתחת לגיל זה, מוצע היפוך. כדאי להבהיר שהוא מציע אחוזי הצלחה גבוהים.
פעולה מיקרו-כירורגית זו משיגה עד 55% הצלחה בהריון, שיעור שיכול להגיע ל-70% בנשים מתחת לגיל 35. עם זאת, ישנם מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים לנקוט בצעד זה.
ראשית, כדי שההיפוך החצוצרות יצליח, טכניקת הקשירה חייבת לשמור על הכדאיות של החלק המרוחק של הצינורות, כלומר, ההפסקות הקרובות לשחלה. כמו כן, עליהם להיות באורך מינימלי של 4 ס"מ. הסיבה לכך היא שאם הם קצרים יותר, כנראה שהם יאבדו את הפונקציונליות.
זו יכולה להיות מציאות קשה למי שרוצה להרות שוב. אם כל או חלק גדול מהצינור הוסר במהלך הקשירה, אזי ההיפוך יהיה בלתי אפשרי. מסיבה זו, תמיד עדיף להתייעץ עם הרופא שביצע את ההתערבות.
נשים רבות רוצות להפוך את קשירת החצוצרות שלהן. לפי כתב העת הקולומביאני למיילדות וגינקולוגיה, ישנן מספר סיבות להחלטות אלו. השכיחים ביותר הם היווצרות זוג עם בן זוג חדש, הרצון להביא ילדים נוספים, מוות של ילד וסיבות דתיות.
קשירת חצוצרות: שיטה שעלולה להיכשל?
כן, אפשר גם להיכנס להריון לאחר קשירת חצוצרות ללא צורך בהיפוך. מחקרים מראים שהשיטה אינה ערובה של 100% לאמצעי מניעה. כמובן, הסיכוי נמוך מאוד, שכן יש רק 1% סיכוי להיכנס להריון.
לאחר מספר שנים של קשירת הצינורות שלה, הסיכון של אישה להרות עולה עד 2%. תופעה נוספת שנצפתה סביב נושא זה היא שבמקרים כאלה מתרחשים הריונות חוץ רחמיים. המשמעות היא שהריון מתרחש בחצוצרה ולא ברחם.
הסיבה לכך היא שהזרע מוצא מעבר קטן או פיסטולה שנשארת לאחר ההליך ואחראי להריונות בלתי צפויים רבים. לכן, מופרית ביצית שאינה יכולה לרדת לרחם עקב חסימה.
ההסתברות הזו בכלל לא בלתי סבירה. למעשה, סטטיסטיקה ונתונים רשמיים תומכים בנתונים אלה. ההערכה היא שכאחת מכל מאתיים נשים שעברו קשירת חצוצרות נכנסת להריון עקב פתיחה או סגירה לא מלאה זו.
מהי קשירת חצוצרות?
קשירת חצוצרות היא ניתוח האורך כ-30 דקות ומבוצע בהרדמה כללית או מקומית. התערבות כירורגית זו יכולה להתבצע לאחר לידה, הן בלידה טבעית והן בניתוח קיסרי. יש דרכים שונות לתרגל את זה.
בסוג הראשון של קשירת חצוצרות, המנתח יבצע שני חתכים קטנים בבטן, סביב הטבור. שואבים גז להרחבת הבטן כך שניתן לראות את הרחם והחצוצרות, על מנת להחדיר צינור עם הלפרוסקופ בקצהו.
באמצעות האחרון, ניתן להכניס את המכשיר האוטם או חוסם את הצינורות. ניתן לשרוף אותם (לצרוב) או לסגור אותם עם וו או טבעת (להקה). מצד שני, השיטה האלטרנטיבית משתמשת בסלילים שבהם הצינורות מתחברים לרחם.
חלופה שנייה זו נקראת הליך חסימת חצוצרות היסטרוסקופית ומבוצעת דרך צוואר הרחם. בניגוד לטכניקה הראשונה, הדבר אינו כרוך בחתכים בבטן ובמקרים מסוימים אינו מצריך הרדמה כללית.
