כמה אמירות בלתי נשכחות של פדגוגים גדולים

במהלך ההיסטוריה, פדגוגים רבים פיתחו תיאוריות והתנסויות משותפות בנושאי חינוך וכיצד להכשיר אנשים. לפיכך, אנו יכולים למצוא אמירות מפורסמות של פדגוגים גדולים שעוזרים לנו להתחיל להכיר את התרומה התיאורטית והמעשית שתרמו מומחים אלה לתחום הפדגוגי.

תרומתם סייעה לפדגוגיה, כדיסציפלינה, להפוך לתחום מיוחד המסביר כיצד מתרחשים תהליכי הוראה-למידה.

אמירות מפורסמות: תחילתה של הפדגוגיה

הרעיון של ילדות כשלב נבדל מבגרות וחזון של ילדים כסובייקטים עם צרכיהם התפתח לאורך ההיסטוריה. תחום הפדגוגיה התפתח דרך החשיבה של פדגוגים שלמדו והסבירו כיצד ילדים לומדים. כתוצאה מכך, הם גיבשו דעות לגבי האופן שבו יש ללמד ילדים בהתאם למאפיינים המיוחדים שלהם.

• "ללמד טוב פירושו לאפשר לתלמיד ללמוד במהירות, בצורה נעימה ומלאה."
• "אנחנו לא צריכים ללמד את מה שאנחנו יודעים, אלא את מה שהתלמידים מסוגלים ללמוד."
• "אל תלמד יותר מדבר אחד בכל פעם, אתה צריך ללמד דבר אחד אחרי השני לפי הסדר."

אלו הן אמירות מאת יוחנן עמוס קומניוס 1592-1670), מהפדגוגים הראשונים שהחלו לפתח גוף תיאורטי של מחשבה פדגוגית. הוא המחבר של היצירה הנודעת Didactica Magna (1632). בעבודה זו הוא פיתח את עקרונות ההוראה שלו והפך אותם לחובה עבור כל הילדים ללא הבדל גזע או מעמד חברתי.

ביקורת על הפדגוגיה המסורתית: אמרות מפורסמות של פדגוגים גדולים

הפדגוגיה המסורתית החלה להתפתח במאה ה-17, הן באירופה והן באירופה הלטינית. מטרתו העיקרית הייתה להכשיר צעירים להשתתף בבניית המדינות המתחילות.

הפדגוגיה המסורתית מאופיינת, והייתה, בהיותה פדגוגיה המתמקדת בעיקר במורה ובהעברת ידע ומושגים.

הביקורות הראשונות על סוג זה של פדגוגיה הגיעו מהפדגוג ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778). הוא הפך את הפדגוגיה המסורתית על ראשה בכך שהעביר את המיקוד מהמחנך לילד. רוסו הגן על האבולוציה הטבעית של ילדים ועל כיבוד הטבע שלהם, מבלי להיות קשור כל כך למבוגרים. אנו יכולים לראות את הרעיונות שלו באמירות כגון:

• "האדם טוב מטבעו, החברה היא זו שמשחיתה אותו."

• "לילדות יש דרכים משלה לראות, לחשוב ולהרגיש. אין דבר טיפשי יותר מלנסות להחליף אותן בדרכים של מבוגרים".

המשכיות המחשבה של רוסו

רעיונותיו של רוסו נלקחו על ידי פדגוגים ידועים אחרים, כמו יוהאן היינריך פסטלוצי (1746-1827) ופרידריך פרובל (1782-1852). הם גם הגנו על האינדיבידואליות של הילדים ועל הצורך במורים מאומנים שיספקו להם חינוך מקיף. לפיכך, Pestalozzi אמר:

• "ילד שלא מרגיש אהוב בקושי יכול להתחנך".

בשורה זו, פרידריך פרובל (1782-1852) אשר, בדומה לפסטלוצי, הגן על הצורך לחנך מתוך תרגול והתבוננות, היה היוצר של החינוך לגיל הרך ותפיסת "הגן". פרובל התמקד במשחק חופשי כדרך לילדים ללמוד. אנו יכולים לראות את חשיבתו באמירות כגון:

• "משחק הוא הרמה הגבוהה ביותר של התפתחות הילד. הוא נותן שמחה, חופש, סיפוק, מנוחה פנימית, מנוחה חיצונית ושלווה עם העולם. משחקי ילדות הם העלים הנבטים של חיים מאוחרים יותר."

אמירות מפורסמות של פדגוגים גדולים המייצגים את בית הספר החדש

האסכולה החדשה הייתה תנועה שהחלה בסוף המאה ה-19 ואשר הלכה בקו של הפדגוגים הראשונים שהתחייבו לשנות ולחדש את הפדגוגיה המסורתית. היא דגלה בגישה פדגוגית המגנה על האינטרסים, הצרכים והחופש של הילדים, והכשירה אותם לחיים ברוח ביקורתית.

מטרתו הייתה להכשיר את האדם כולו, ולא רק את האינטלקט שלו. כמה מהאמירות של פדגוגים גדולים שייצגו את התנועה הזו מעניינות מאוד:

• "ההוראה חייבת להתבצע במעשים. חינוך הוא החיים, בית הספר הוא חברה". -ג'ון דיואי, 1859-1952.
• "המשימה הראשונה של החינוך היא לעורר את החיים, אבל להשאיר אותם חופשיים להתפתח." - מריה מונטסורי, 1870-1952.
• "לילדים יש רוח של התבוננות, אתה רק צריך להימנע מלטשטש את זה." -אובייד דקרולי, 1871-1932.
• "מטרת החינוך היא לא אחרת מאשר לעזור לילד לפתח ולממש את הפוטנציאל שלו. זה חינוך חינם שנועד להביא חופש". - אדולף פרייר, 1879-1960.

עוד אמירות מפורסמות...

המחשבה והפיתוח התיאורטי של מומחים בתחומי הפסיכולוגיה או הפילוסופיה היו יסודיים גם בפיתוח תחום חינוכי זה, כמו גם פדגוגיה כדיסציפלינה ופסיכולוגיה חינוכית.

לכן, למרות שהן אינן אמירות מפורסמות של פדגוגים מיומנים, אמירות אלו של פסיכולוגים בעלי שם בנוגע לחינוך ראויות להזכיר.

• "לילדים יש רק הבנה אמיתית של מה שהם ממציאים בעצמם, ובכל פעם שאנחנו מנסים ללמד אותם משהו מהר מדי, אנחנו מונעים מהם להמציא את עצמם מחדש". - ז'אן פיאז'ה, 1896-1980.
• "מה שילד יכול לעשות היום בעזרת עזרה, הוא יוכל לעשות בעצמו מחר." - לב ויגוצקי, 1896-1934.