פסיכולוגיה חינוכית: כל מה שאתה צריך לדעת
מומחי פסיכולוגיה חינוכית מבטיחים שהשיטות המופעלות בכיתה עוזרות לפתח בבירור את היכולות הקוגניטיביות של התלמידים.
מהי פסיכולוגיה חינוכית?
פסיכולוגיה חינוכית היא תת-דיסציפלינה של הפסיכולוגיה, המדע החוקר תהליכים נפשיים והתנהגות אנושית. ההתמקדות היא באיכות הלמידה המתקיימת במרכזי החינוך.
לפיכך, המטרה היא להגביר את האפקטיביות של תהליך ההוראה ורכישת הידע. בקיצור, הוא מנתח בפרטי פרטים כיצד תלמידים בודדים מתפתחים ולומדים.
לדוגמה, מומחים אלה מתאימים שיטות לימוד כך שמרכזי למידה יפעלו ביעילות טובה יותר.
תיאוריות פסיכולוגיות הקשורות לחינוך
פסיכולוגים חינוכיים מפתחים תיאוריות על התפתחות האדם ועל תהליך הלמידה. הדגש שלהם הוא על הדרך בה אנו מתייחסים לידע, מה שהוליד שיפורים כלליים בלמידה.
חשוב לציין, פסיכולוגים חינוכיים ממשיכים לפעול לקידום מה שאנו יודעים על חינוך.
ז'אן פיאז'ה: ארבעה שלבים
הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה קבע שילדים חווים ארבעה שלבי התפתחות ביכולת הקוגניטיבית שלהם, ואחת התיאוריות שלו התמקדה בדרך שבה תלמידים מצליחים לפתח מחשבה לוגית מופשטת החל מגיל 11.
מבחינה זו, הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הפסיכולוגיה.
לב ויגוצקי: למידה, חברה ותרבות
הפסיכולוג הרוסי לב ויגוצקי ניתח את האופן שבו החברה והתרבות משפיעות על התפתחותם הקוגניטיבית של ילדים. מחקריו של ויגוצקי התרכזו בדפוסי ההתנהגות שילדים מאמצים, בהתאם לסביבה החברתית שבה הילד מתפתח.
בנוסף, הוא גם חקר את המושגים של פיגום חינוכי ואת אזור ההתפתחות הפרוקסימלית. שני המושגים הללו ממשיכים להיות רלוונטיים כיום.
המשתנים החברתיים של אלברט בנדורה
אלברט בנדורה התעניין כיצד משתנים חברתיים וסביבתו של אדם יכולים להשפיע על תהליך הלמידה. ככזה, בנדורה הדגיש מושג שהוא כינה מסוגלות עצמית, המתייחס לתפיסה שיש לאנשים לגבי היכולות שלהם להתגבר על מצוקות ומצבים קשים.
זהו מושג חשוב להתגברות על מכשולים ופיתוח התנהגויות התמודדות עם האתגרים היומיומיים העומדים בפנינו בהשגת היעדים שלנו.
הפרדיגמות של מריה מונטסורי
מריה מונטסורי הייתה מורה ידועה שפיתחה רבות מתאוריות הפדגוגיה שלה. היא הציעה ארבעה נדבכים מרכזיים לחינוך התלמידים. המחקר שלה התבסס על סביבת הלמידה והמוח של התלמיד, בין אם הוא ילד או מבוגר.
יתרה מכך, היא התעניינה גם במה שכינתה התקופות הרגישות או התקופות שבהן יש סיכוי גבוה יותר לתלמיד ללמוד.
התאמה אישית של תהליך הלמידה
הפסיכולוג החינוכי מנתח את מאפייני התלמידים. כמו כן, הם מעריכים את השונות של כל תלמיד, בהם הם משתמשים כדי לחזק את ההתפתחות והלמידה שלהם.
יצירתיות, מוטיבציה, כישורי תקשורת ואינטליגנציה הם היבטים חשובים עבור המומחה לפסיכולוגיה חינוכית.
בהקשר זה, מוטיבציה היא יסודית; זה הופך את התלמיד לנכונות יותר לרכוש ידע ולהשיג את מטרות חייו.
הפסיכולוג החינוכי פועל להגברת המוטיבציה אצל התלמיד על מנת לחזק את הלמידה בכיתה. שיטה זו מיישמת גם משימות התואמות למטרות הלמידה.
לקויות למידה ופסיכולוגיה חינוכית
לקויות למידה הן מוקד נוסף של הפסיכולוגיה החינוכית. כאשר תלמיד אינו יכול ללמוד באותו אופן כמו בני גילו, הפסיכולוג מתחיל לחפש את הסיבות לכך.
לכן, חלק אחר בעבודתו של פסיכולוג חינוכי כרוך בטיפול בדיסלקציה או לקויות למידה אחרות כמו תסמונת קשב או היפראקטיביות.
יחד עם המורה ייצרו תכניות לימוד המותאמות לכל מקרה ומקרה. הרעיון הוא להימנע מכל השפעה שלילית על תוצאות הלמידה עבור הילד, המתבגר או המבוגר.
הפרעות כמו דיכאון וחרדה והבעיות הנובעות מבריונות הן נושאי מחקר נוספים עבור הפסיכולוג החינוכי. לבסוף, פסיכולוגים חינוכיים מיישמים טיפולים פרטניים ודואגים לשינויים בתכנית הלימודים במידת הצורך.
ההיסטוריה של הפסיכולוגיה החינוכית
המחקרים הראשונים הקשורים לפסיכולוגיה חינוכית וילדים המפגינים התנהגות בעייתית הופיעו בשנות ה-80. מאוחר יותר, רק בשנת 1920 בערך, כאשר מומחים החלו לטפל בבעיות פסיכולוגיות שהופיעו במיוחד אצל ילדים הן בתוך הכיתה והן מחוצה לה.
בערך באותה תקופה, מומחים החלו לשים לב להיבטים הרגשיים של הלמידה ולהתפתחות הרגשית והחברתית של התלמיד.
הפסיכולוגים הראשונים שהוכשרו באופן מפורש להיות מומחים בלמידה החלו להופיע רק בסביבות שנת 1955. זה הזמן שבו עבודתם של פסיכולוגים חינוכיים הפכה לבסוף לגלויה בבתי ספר ובמרכזי למידה.
אבל חל שינוי נוסף בחשיבה החל בשנות ה-70, כאשר פסיכולוגים חינוכיים החלו לפתח מודלים חינוכיים משלהם. למשל, פסיכולוגים חינוכיים החלו לראשונה להתנסות ביישום מודלים של למידה בבתי ספר פרטיים ובשיתוף עם אגודות הורים.
לסיכום, התפקיד שממלאת הפסיכולוגיה החינוכית בלמידה כיום ברור כעת. מומחים אלו עוזרים לכל תלמיד להגשים טוב יותר את מלוא הפוטנציאל שלו בהתחשב ביכולות הלמידה האישיות שלו.
בנוסף, הם גם מכשירים ותומכים במורים ובמשפחות התלמידים. כתוצאה מכך, עבודתם היא יסודית לפיתוח מוצלח של תהליך ההוראה והלמידה.
