איך להסביר לילדים את השיטה המדעית?
יש פתגם ישן שקובע ש"הסקרנות הרגה את החתול". אבל, הודות לעובדה שאנחנו יצורים סקרנים, הגענו עד הלום. השיטה המדעית היא מולדת לבני אדם, אבל עדיין חשוב לנו להבין אותה. ובגלל זה אנחנו רוצים לספר לכם איך להסביר לילדים את השיטה המדעית.
יכולות ההתבוננות שלנו הביאו אותנו לגבש את התיאוריות המדהימות ביותר על הקוסמוס, על בני אדם... עם זאת, הדרך המובילה אותנו אל אותן תיאוריות חייבת להיות מסומנת בבירור. אחרת, איננו יודעים אם התוצאות מייצגות את המציאות או שהן פרי של צירוף מקרים בלבד. וכאן נכנסת חשיבותה של השיטה המדעית.
במהלך ההיסטוריה, המיקוד של המדע השתנה לא מעט. לדוגמה, אמפיריציזם, רציונליזם, אינדוקטיביות, כמו גם מציאות חברתית. כיצד נסביר את השיטה המדעית וכיצד להתמקד וליישם אותה ישפיע בהמשך על פרשנות התוצאות על ידי החוקר. אבל, מהי השיטה המדעית ומדוע היא תמיד נושא לוויכוח?
מהי השיטה המדעית?
לפני שתוכל להסביר את השיטה המדעית לילדים, אתה צריך להבין אותה בעצמך. השיטה המדעית מתייחסת לסדרה של שלבים ונהלים שבהם משתמשים מדענים כדי לספק מענה סביר לתהליכים שאנו צופים בהם. היא חלה הן על תופעות טבע והן על מציאויות חברתיות ומאפשרת לנו לנסח חוקים המסייעים לנו להבין את המציאויות הללו.
מאז יוון העתיקה וגם מסופוטמיה, פורומי דיונים היו נפוצים. שם החליפו חוקרים את עמדותיהם ואת המסקנות שהסיקו לאחר הליכי חקירה מפרכים. לכן, אי אפשר לדעת למי עלינו לתת קרדיט על השיטה המדעית. אחרי הכל, זה חלק מהמדע עצמו, ולכן, חלק מבני האדם.
למרות הפערים שהיו בין מדענים לאורך ההיסטוריה, נראה שהם אכן מסכימים על הצעדים שיש לבצע - לאו דווקא לפי סדרם.חלק מהמדענים יוצאים מנקודת הנחה שהשיטה היא מחזורית ויכולה להתחיל בכל נקודה. עם זאת, אנו הולכים לבחור בדרך הליניארית על מנת להסביר את השיטה המדעית לילדים בצורה פשוטה .
איך להסביר לילדים את השיטה המדעית
הסבר לילדים על השיטה המדעית יכול להיות מהנה ופשוט אם נדמיין שאנחנו הסלואים הטובים ביותר בעיר. אין חוקר אחר שמשתווה אלינו. וכמו כלבי הציד הזקנים שאנחנו, יש לנו את הטריקים שלנו למנוע מכל דבר לעבור אותנו. אבל, מעל לכל, מה שהופך אותנו לחריגים ביותר הוא שאנחנו מאוד מאוד יסודיים.
השיטה המדעית מתחילה כאשר הבלש - המדען - שואל שאלה לגבי משהו שהוא או היא צופים בו. מכאן ואילך, אנו תמיד עוקבים אחר אותה מפת דרכים ומקפידים להיות פתוחים לכל אפשרות.
- תצפית: מיקרוסקופ, זכוכית מגדלת וטלסקופ ביד - תלוי במצב. ננתח את הרמזים והעובדות של האירוע בקפדנות. כמובן שחשוב גם תמיד לקחת עיפרון ונייר לרשום הערות.
- גיבוש ההשערה: השערה היא רעיון ראשוני של מה ייתכן ואיך התרחשה תופעה.
- ניסוי: כעת עלינו להוכיח אם ההסבר שלנו נכון או לא. לשם כך, נתכנן ניסוי שיבדוק אותו.
- ארגון וניתוח נתונים: נארגן את כל הנתונים שהשגנו בניסוי שלנו לטבלאות וגרפים המקלים על הפרשנות.
- מסקנה: כשנגיע לנקודה הזו, שני דברים יכולים להתרחש. האם הניסוי אישר את ההשערה המקורית? אם התשובה היא לא, נצטרך לחזור לנקודה 3 ולתכנן ניסוי חדש. עם זאת, אם התשובה היא כן...
- תקשורת: כעת, כשאנחנו יודעים מי האשם, הדבר היחיד שנותר לנו לעשות הוא להציג את הממצאים שלנו בדו"ח.
וכמו ששרלוק הולמס אמר:
"יסודי, ווסטון יקירי. אין דבר מתעתע יותר מעובדה ברורה."
מסקנות כיצד להסביר לילדים את השיטה המדעית
נכון לעכשיו, הילדים שלנו מיישמים את השיטה המדעית בבית הספר מבלי להבין זאת. כמובן, זה מתרחש בעיקר, אך לא רק, בשיעורי מדעים. כל כמות קטנה של מחקר שהם צריכים לעשות כדי להתמודד עם משימה בכיתה כבר כרוכה בשימוש בשיטה זו. במקרים מסוימים, זה יהיה מכוון, אבל במקרים רבים אחרים, זה יהיה מולד.
יישום השיטה המדעית בחיים מקדם יכולות רציונליות ואנליטיות. זה גם דורש מהילדים לבטא את עצמם בצורה ברורה ותמציתית, ובכך לשפר את יכולותיהם הלשוניות. יתרה מכך, הצורך להפריך תיאוריה עוזר לילדים להיות ביקורתיים עצמיים לגבי עבודתם שלהם ולנסח את המסקנות שלהם.