האם עלינו להיות חברים של הילדים שלנו?
בימינו השתנו היחסים בין הורים לילדים; זה כבר לא מערכת יחסים סמכותית וקפדנית עם גבולות מוגדרים שגורמים למערכת היחסים להיות צרה ובלתי פורמלית. כיום, מקובל להתנהג כמו חברים עם הילדים שלנו ולא עם ההורים.
יתרה מכך, הורים רבים טוענים שלהיות איש סודם ועמיתיהם של ילדיהם היא דרך טובה לגדל אותם ולחנך אותם.
מערכת היחסים בין הורים לילדים כיום
מערכת היחסים שיש לרוב ההורים עם ילדיהם בזמננו מאופיינת כקשר קרוב; אפילו בשלב המורכב ביותר שלו, שהוא גיל ההתבגרות.
ההורים של היום מבקשים להיות יותר בקשר עם ילדיהם, לבלות איתם זמן, להיות מודעים למה שהם עושים, לאופנה ולטעם שלהם ולחלוק איתם זמן איכות ותחביבים.
הורים רבים מתכוונים ליצור מערכת יחסים עמית לעמית עם ילדיהם. לפעמים, לא קל להבחין מי קובע את הגבולות ויש לו סמכות; זה ההורים או הילדים?
ילדי הדורות האחרונים היו מבקשים רשות לצאת או לעשות דברים. היום הם רק מודיעים או מודיעים. אפילו הדרך שבה ילדים מדברים אל הוריהם ופונים אליהם השתנתה; נכון לעכשיו, זה לא כל כך קפדני.
למה לא מומלץ להיות חברים של הילדים שלנו
בעוד מערכות היחסים ההוריות השתנו לאורך ההיסטוריה שלנו, הורים צריכים להיות זהירים כאשר הם מבססים ומאמצים סגנון הורות ויחסים עם ילדיהם במונחים של "חברות".
ראשית, ישנם תפקידים חברתיים מסוימים שיש להם מטרה, כלומר, הם ממלאים תפקיד מסוים ביחסים בין אנשים. לכן, אסור לנו לאבד את העובדה שלהיות הורה הוא תפקיד חברתי; וזו הסיבה שהורים חייבים לעורר סמכות ולהציב גבולות. זה תמיד צריך להיעשות, כמובן, באמצעות דיאלוג, אמון, כבוד ואהבה.
שנית, חלק מההורים לא יכולים להתיידד עם ילדיהם כי זה מרמז על שמירה על התפקיד הזה בכל נסיבות חיים, וזה בלתי אפשרי. דווקא הילדים דורשים לפעמים סמכות, נוכחות והכרה של מבוגרים. עם זאת, הם אלה שזקוקים להגבלה על בסיס בגרות וניסיון.
התשובה לשאלה האם עלינו להיות חברים עם ילדינו היא "לא". אלישיה בנדרס, בספרה הרודנים הקטנים, טוענת שהורים לא יכולים להיות חברים עם ילדיהם ושהמשימה החינוכית שלהם היא למצוא את האיזון בין סמכות וחיבה.
המחבר קובע שהורים צריכים לדעת להציב גבולות בזמן כדי למנוע מילדים להפוך לרודנים אמיתיים.
יצירת קשר ידידותי אינו אותו דבר כמו להיות חברים עם ילדינו
הורים, במקום להיות חברים עם ילדינו, יכולים לנסות לבנות איתם קשר ידידותי מבלי לבטל את התפקידים שלנו כהורים. כדי ליצור קשר ידידותי עם ילדינו, עלינו לזכור כי:
- דיבור, הגיון ומשא ומתן זה בסדר, אבל ביסוסם חיוני. הורים צריכים לדעת להגיד לא ולתת לילדים שלהם מספיק סיבות למה.
- זה טוב להפגין חיבה, קרבה ומגע גוף. ללא צורך להיות חברים עם ילדיהם, ההורים יכולים ליצור איתם מערכת יחסים חיבה המטפחת דיאלוג ותקשורת זורמת.
- למרות שחברים זוכים לאמון רב, זה לא אומר שילדים לא יכולים לחלוק את הדאגות, הצרכים, השמחות והפחדים שלהם עם הוריהם. לשם כך, חשוב להורים ליצור מספיק אמון עם ילדיהם כדי שירגישו שהם יכולים לשתף את הבעיות שלהם. עם זאת, עליהם לדעת לקבל גם את הדעות והעצות שהוריהם נותנים להם.
אין ספק, מערכת יחסים ידידותית עם ילדינו היא...
מערכת יחסים הורה-בת בריאה, פתוחה, כנה, גמישה ותקשורתית. חשוב גם לקיים מערכת יחסים המבוססת על כיבוד סמכות הורית וקבלת ילדים עם גבולות מוצדקים ומוסכמים.
שלא כמו להיות חברים עם הילדים שלנו, במערכת יחסים ידידותית, אפשר להפוך סמכות ואהבה למתאימים. זה חיוני כדי שילדים יבינו שלהחלטות ולמעשים של הוריהם אין כוונה אחרת מלבד טובתם, בטיחותם ואושרם של ילדיהם.
