חמש טכניקות נפלאות להרגעת התקפי זעם

הורים חייבים ללמוד להרגיע התקפי זעם. זו משימה לא פשוטה, אבל למרבה המזל זה רק עוד שלב אחד בהתפתחות הילד שלך.

לאט לאט, ילדכם ילמד להסתדר ללא התקף זעם ולהשאיר את הגישה הזו בצד, מתוך הבנה שזו לא הדרך היחידה להשיג את מה שהוא רוצה.

שלב הלמידה הגדול האחר של התקפי זעם הוא שילד חייב לקבל שלא כל מה שהוא רוצה אפשר לקבל בדיוק כמו שהוא רוצה או ברגע המדויק שאנחנו רוצים את זה. לפעמים מה שהוא רוצה יכול אפילו להיות מסוכן.

הדבר הקשה ביותר להורים הוא ללמוד להרגיע ילד שסובל מהתקף זעם, ולא להתייאש או לאבד שליטה על המצב. לכן, נספר לכם על חמש טכניקות נפלאות להרגעת אפילו התקפי הזעם הקשים ביותר.

בין הגילאים 2 עד 3, לילדים יש הכי הרבה התקפי זעם. בשלב זה, ילדים מודעים לכך שבהזדמנויות רבות, משאלותיהם אינן מתגשמות, והם מחפשים דרך למשוך את תשומת לבם של המתכחשים.

דמעות התנין והצרחות המקוממות הן המשאבים שילדים משתמשים בהם כדי לומר שהם לא מרוצים. הם גם מיישמים אותם כשהם לא מבינים למה מונעים מהם משהו. הסיבה לכך היא שהם עדיין לא מסוגלים להשתמש בשפה כדי לבטא את התסכול והכעס שלהם.

מה זה התקף זעם?

מלכתחילה, התקף זעם הוא מילה דיבורית המתייחסת להתפרצות. כולנו יודעים שברגע שזה מתחיל, זה יכול להיות קשה לעצור את זה אם אין לנו את הכלים הנכונים.

התקף הזעם מופיע בדרך כלל במקום בו יש עומס גדול של תסכול, פחד או חרדה, והוא מתחיל להיבנות בתוך הילד עד שהוא כל כך מלא במתח שרק פיצוץ יכול לשחרר אותו.

הצטברות המתח היא איטית ומתקדמת. לפעמים, אתה מבין שילדך לא מבין שהוא צובר אי נוחות, ולכן התקף זעם בדרך. פעמים אחרות, התקפי זעם מופיעים במהירות ובאופן בלתי צפוי.

במהלך ההתפרצות, הילד מוצף מהכעס הפנימי שלו. התחושות אינן נשלטות ברגע זה, והן גורמות לו להרגיש מחוץ לעצמו. באמצעות מנגנוני ההגנה הטבעיים שלו, הוא פולט דמעות וצרחות.

התקפי זעם ברחוב לא צריכים להפחיד אותנו

הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות כל עוד התקף זעם נמשך הוא להישאר רגוע. ברגע שהוא יסיים, הילד שלך יצטרך שתחבק אותו ותגרום לו להרגיש בטוח, כי איבוד השליטה הפחיד אותו. כן, גם אם אתה לא מאמין בזה, זה מה שקורה! אתה חייב לחבק אותו.

אל תיכנע לגחמותיו. זה שאתה מנחם אותו לא אומר שאתה חייב להיכנע לאימפולסיביות שלו ולשנות את חוקי המשחק כדי להעמיד אותם לטובתו.

חמש טכניקות נפלאות להרגעת התקפי זעם

אמפתיה

עליך לברר מה קרה לילדך. אם אתה רואה שהוא בסדר ועבר רק התקף זעם פשוט חסר בסיס ומופרך, יש צורך ללמד אותו, ברוגע, איך אתה רוצה שהוא יתנהג.

מצא מקום בטוח

עליך למצוא מקום בטוח שבו ילדך יוכל להתאוורר בחופשיות, ולאחר מכן עליך לחבק ולנשק אותו.

זה בעצם "פסק זמן". זוהי דרך להתנתק מהמצב הקודם, לוודא שהילד יבין שהוא יהיה שם עד שירגיש רגוע יותר.

שיחה

כך ללמד ילד התנהגות טובה, כי אתה משדר לו שאתה מבין את המטרד שלו, אבל תשים לב אליו רק כשהוא יירגע.

זה עוזר לילדים להבחין ברגשותיהם וברגשותיהם במהלך ואחרי התקף הזעם. בבוא העת הם יוכלו לבטא את עצמם כאשר הם חשים תסכול.

הישאר איתן; זו גם אהבה

אהבה אין פירושה מתירנות, אלא להיות מסוגל להראות מה אתה מרגיש כלפי ילדך. הוא צריך להרגיש אכפת לו ומוגן, אבל גם צריך להיות מוגבל, שכן הגבולות האלה יעזרו לו לצמוח. אהבה ותקיפות חייבים ללכת יד ביד.

למד אותו לנשום עמוק ולספור עד עשר

יש ללמד טכניקה זו כשהילד כבר רגוע. כך, בהתקף זעם, ההוראה שלך "לנשום עמוק" לא תיראה מוזרה או חדשה.

זה שימושי יותר כאשר אתה מבחין שילדך עומד לכעוס ועדיין לא הצליח לחוות התקף זעם גדול.

איך להרגיע התקפי זעם

ציפייה

הדרך הטובה ביותר להימנע מהתקפי זעם היא לדעת בדיוק אילו מצבים יגרמו למצב כזה.

כל האמהות יודעות שיש דברים שהילדים שלנו לא מסוגלים לשלוט בהם, וכשהם נמצאים במצבים מסוימים, זה מקבל את המיטב מהם. לדוגמה, ישנם ילדים רבים שהם מאוד עצבניים כשהם ישנוניים או רעבים.

זה פשוט על נקיטת אמצעי זהירות מסוימים, לא על פחד מהתקפי זעם או הימנעות מהם בכל מחיר. במקום זאת, מדובר במניעת הפיכתם לבעיה כאשר הדברים בשליטתנו.

לדוגמה, אם אתה יודע שבנך נוטה לזרוק התקפי זעם בכל פעם שהוא רעב, הדבר ההגיוני ביותר יהיה לכבד את זמני הארוחות שלו ככל האפשר ו/או להביא חטיפים שיהיו מוכנים כאשר יתעורר הצורך.

ציפייה היא לחזות כיצד ילדכם יגיב למצבים או נסיבות מסוימות, תוך שקלול ההשלכות האפשריות וחלופות להגיב בצורה טובה יותר.

סבלנות

תסכול הוא מה שמעורר את רוב התקפי הזעם. רמת התסכול מנבאת את רמת התקף הזעם. זה פשוט כמו זה. אם גם האם וגם הילד מתוסכלים, הם לא יגיעו לשום מקום עד שהקטן יתעייף מהבכי והצרחות.

עם זאת, אם האם תישאר רגועה ושולטת במצב, הילד יבין, במוקדם או במאוחר, שהוא לא צריך להמשיך לצרוח.

בסבלנות תוכלו לעזור לקטן שלכם להבין שאין צורך להיסחף בהתפרצות; יש דרכים חלופיות להגיב. המשימה שלך היא ללמד את ילדך לראות את האפשרויות האחרות, כך שהוא לא מוגבל רק לפרוץ בבכי כאשר מונעים ממנו משהו.

פחות שאלות, יותר אוצר מילים

לעתים קרובות ילד זורק התקף זעם כי הוא לא מוצא את המילים לבטא את עצמו. כשחסרות להם מילים או שהם לא מרגישים מובנים, הם מאבדים שליטה ויש להם התקף זעם.

הדבר החשוב הוא שתטפל בו ותעזור לו להרגיש מובן. שאלו אותו כמה שאלות וחפשו איתו פתרונות.

הרגעת התקפי זעם היא לא משימה קלה, אבל גם לא בלתי אפשרית. זה רק עניין של להתמודד עם הילדים שלנו באהבה ובמשמעת. תתעודד!