איך לטפל בילדים שמכים ונושכים?
מדוע ילדים מסוימים תוקפים אחרים? איך כדאי לטפל בילדים שמכים ונושכים?
שאלות אלו מופיעות לעתים קרובות במוחם של אמהות ואבות רבים המודאגים מהתגובות האגרסיביות לכאורה של ילדיהם.
תוקפנות בגיל צעיר
הדבר הראשון שצריך להדגיש הוא שהאגרסיביות הזו היא טבעית ונורמלית אצל הצעירים מאוד. זו אגרסיביות אינסטרומנטלית, כי לילד יש מטרה: להשיג משהו שהוא רוצה.
לדוגמה, אם הוא רוצה צעצוע שיש למישהו אחר, הוא עלול להכות ולנשוך, או לדחוף ילדים אחרים כדי להשיג אותו. אין בכוונתו לפגוע באחרים, אלא להשיג את הצעצוע.
לילדים צעירים אין שליטה מלאה בכישורי שפה. מצב זה קשור לעובדה שהם חיים בשלב התפתחות בו הם מרוכזים בעצמם. זה נקרא השלב האגוצנטרי ומונע מהם להתחשב בצרכים של אחרים.
כדי לתקשר את מה שהם רוצים ומרגישים, הילדים מנסים מנגנונים שונים. אבל חלק מהמנגנונים הללו אינם מתאימים לדו קיום מאושר. כאשר הם אינם יודעים דרך אחרת, ילדים מתקשרים באמצעות מכה ונשיכה.
ברור מאוד כיצד לטפל בילדים המכים ונושכים חשוב מאוד על מנת לקדם התפתחות רגשית בריאה. בגישה זו, המבוגר יתמקם ללמד את הילד כיצד להתרועע ואיך לתקשר את רצונותיו.
הצעות למשחק מול ילדים שמכים ונושכים
עליך לפעול ברגע שהרגע התוקפני מתרחש. המבוגר האחראי – המורה, האם, האב, המטפלת וכדומה – צריך להרגיע את הילד ולדבר איתו. זה יאפשר לו לדעת שאתה מבין מה קרה לו ושהתגובה שלו לא הייתה מספקת.
אם הילד אינו מסוגל לתקשר את רגשותיו במילים, על המבוגר לעשות זאת במקום זאת. הגיע הזמן לביטויים כמו "אתה כועס, נכון?" כך הילד ירגיש מובן. לאחר מכן, ההשלכות חייבות להגיע. המבוגר צריך לומר בבירור: "אסור להרביץ או לנשוך אף אחד, כי אתה גורם נזק".
תשובה
לאחר שהילד נרגע, יש לגרום לו להבין שתגובתו דורשת תשובה או פעולת תיקון. "אני מבין שאתה מרגיש שמשהו לא בסדר כי חבר שלך לא נתן לך את מה שרצית. הבעיה היא שאתה לא צריך להרביץ או לנשוך אף אחד. אתה צריך לבקש סליחה".
תורות בזמן
- צעד חשוב מאוד שאסור לוותר עליו הוא ללמד את ילדכם שיש דרכים חלופיות להביע את רצונותיו: "כשאתה רוצה משהו, אתה חייב לומר זאת במילים, בחביבות". מדובר על לגרום לו להבין שיש דרכים אחרות לתקשר את הכעס שלו או את רצונותיו.
- זה גם זמן מתאים ללמד סבלנות ויכולת לחכות. "אם ילד אחר משחק עם צעצוע שאתה רוצה, אתה יכול לחכות שיפילו אותו ואז לשחק איתו".
כמה "לא" שיש לקחת בחשבון
- כאשר מתערבים במצב בו ילד מגיב בתוקפנות, על המבוגר לשלוט ברגשותיה. זה אומר במיוחד לא לצעוק או לכעוס. אם המבוגר נוהג באלימות, הילד לומד להגיב באלימות.
- ממהרים ולחוצים מקצב החיים כיום, הורים רבים נוטים לתת מעבר לילדים שפוגעים ב . כדי להרגיע במהירות את כעסו של הילד, האב או האם נותנים לעצמם לעשות מניפולציות, והם מסכימים למה שהילד רוצה. זוהי טעות חמורה, כי הילד יתרגל להשתמש בהתנהגות תוקפנית כדי להשיג את מבוקשו. אל תיכנע לגחמות. זמן ומסירות הם הכלים הנכונים לחנך ילדים שמרביצים.
נוטה לחינוך רגשי
התפתחות רגשית נכונה מחייבת מבוגרים לדגמן התנהגות ולהתערב. זה יאפשר לילד להגיע לרמה המתאימה של אינטליגנציה רגשית. סביבה ביתית מאוזנת מבחינה רגשית היא הבסיס. ילדים לומדים ממודלים, והמשפחה היא תמיד המודל העיקרי. גם ילדים מבלים מספר שעות בבית הספר, ולכן עלינו לדרוש אקלים נוח ולא אלים גם שם.
פיתוח מיומנויות רגשיות יאפשר לילדים המכים ונושכים להתגבר על השלב הזה. הם יכולים להטמיע ולהבין את הרגשות שלהם ושל אחרים כדי לרכוש מספיק כישורים כדי לווסת את מצבי הרוח שלהם. זה ישפיע במידה רבה על השתלבותם בחברה.
