איך להגיב למי שחושב שצריך להכות ילדים?
איך צריך להגיב למי שחושב שצריך להכות ילדים? איך אתה מצדיק למה אתה לא מסכים עם ענישה גופנית?
לעתים קרובות שיחות נותנות את עצמן לשיתוף רעיונות לגבי חינוך ושיטות הורות לגיל הרך.
מול אותם הורים או קרובי משפחה שחושבים שמכות היא האפשרות הטובה ביותר לחנך, כדאי שתדעו להגיד שאתם לא מסכימים.
האמת היא שאם נבחר באלימות, תמיד נהיה בדרך הלא נכונה.
לקח נהדר שאתה יכול ללמד את ילדיך הוא שהתנהגויות אלימות לא צריכות להיות מוצדקות בשום פנים ואופן.
שליטה עצמית וויכוחים טובים הם האמצעי היעיל ביותר למנוע עימותים ולספק פתרון אמיתי לבעיות. אין צורך להתעלל באחרים כדי להוכיח את עצמנו.
עצור לרגע לחשוב על זה. האם אתה טוב יותר אם אתה מכה מישהו? התשובה היא לא. גם אתה אף פעם לא תהיה.
כל מי שמטיף אחרת רק מפגין פגיעות וחוסר ביטחון כה גדולים עד כי יש צורך לנקוט בכוח אכזרי, אותו משאב פרימיטיבי ולא אינטליגנטי.
אולי שמעתם לא פעם הורה אחר מדבר על כמה זה "יעיל" להרביץ או לסטור את ילדיו.
עד כמה שזה נראה מזעזע, פעמים רבות כאשר אנו משווים את עצמנו להורים אחרים, אנו יכולים בסופו של דבר לחקות את האלימות שלהם ולפתח אותה בבית שלנו, מתוך אמונה שכך אנו זוכים ליותר כבוד ומטילים יותר משמעת על ילדינו.
ברור שהדרך לרפא חברה של אלימות וחוסר אהבה היא להחליף את פירמידת השליטה במעגל השוויון והכבוד.
-מניטונקוואט-
להלן כמה סיבות חשובות שתוכל להשתמש בהן כדי לפנות לאחרים אם אינך מסכים עם השימוש בענישה פיזית.
ההשלכות של ענישה גופנית בילדות
- ליקויים בהתפתחות רגשית. לילד שמקבל עונשים פיזיים ורגשיים קשים יש הערכה עצמית נמוכה יותר, טווח קשב ירוד, קשיים בהתייחסות לזולת בחברה, חרדה ודיכאון.
- אישור התעללות פיזית כמודל אינטראקציה. התנהגויות אלימות נוטות לחזור על עצמן. זו הסיבה שילד שעבר התעללות פיזית נוטה יותר להפוך למבצע התעללות באנשים אחרים.
- זה מגביר את רמות העצבנות והאגרסיביות. ילדים אינם מבוגרים מספיק כדי להבחין בהבדל בין ההתנהגות הבלתי מקובלת שההורה מבקש להדחיק לבין האמצעים האלימים שבהם הוא או היא עושים זאת. בטווח הקצר, סתירה זו הופכת לטריגר לתוקפנות.
- ענישה גופנית נוגדת את תהליך פיתוח האתיקה והערכים. כאשר הורה דורש מילדיו להתנהג כמו שצריך, העובדה שהם מצייתים ומקיימים אינטראקציה בצורה בריאה ועם זאת גם מענישים אותם פיזית יוצרת קונפליקט פנימי אצל הילד.
מצד אחד הם נשפטים לפי התנהגות לא מקובלת, אבל העונש שננקט אפילו פחות מקובל.
איך להגיב למי שחושב שצריך להכות ילדים
- להכות ילדים היא לא התנהגות שנותנת דוגמה טובה. כשפוגעים בהם, הם לומדים להכות, במיוחד אם הם קטנים ועדיין לא יודעים הרבה פקודות חברתיות שצריך לעמוד בהן.
- ילדים נוטים לחקות את ההתנהגויות של האנשים שהם אוהבים ומכבדים. הם מאמינים שמה שאתה עושה הוא נכון. סביר להניח שההתנהגות שלך היא אותה התנהגות שבה הם ישתמשו עם ילדים אחרים.
- מכה אינה מתקנת התנהגות בלתי הולמת. במקרים רבים, ההתנהגויות שהורה לא מסכים מהן חוזרות ונשנות כאשר יש התעללות. ילד שמקבל משוב פיזי שלילי מרגיש רע מבפנים ומשקף אותו על ידי התנהגות מגונה יותר.
- אינטראקציה אלימה פיזית מקדמת כעס אצל ילדים והורים. למרות שילדים כנראה פועלים בדרך הצפויה לאחר ענישה פיזית, הרגשות השליליים בתוכם הופכים לפצצת זמן. ברגע של כעס מוגזם, ייתכן שההורה יפעיל כוח פיזי מוגזם על ילד, וזה דבר שנרשם בזיכרון הרגשי שלו.
לסיכום
- ענישה פיזית פוגעת בילד. הדימוי העצמי של ילד נוצר מהאופן שבו הוא מרגיש שאחרים תופסים אותו. לא משנה כמה תנסה לגרום לילד שלך להרגיש שאתה אוהב אותו, אם תרביץ לו, אתה תשלח מסר מבלבל. סטירות ומכות גורמים לילדים להרגיש שהם חלשים וחסרי אונים, שכל אחד יכול להפר אותם.
- ענישה גופנית גורעת מההורה. זה מוריד מהקשר של ההורה עם ילדיו. זה מרחיק ביניהם כי זה מייצר מחסומים רגשיים חזקים מאוד ומתח בעת תקשורת.
