אמא, את יכולה להאט אבל הילדות שלי לא
אמא, את יכולה להאט, אבל הילדות שלי לא. אני לא צריך שהכל יהיה ללא דופי. כל ארוחה לא חייבת להיות מושלמת. אתה לא צריך להקריב את הכל כדי לספק כל גחמה שלי.
אני רק רוצה לקפוץ בשלוליות ולקבל בוץ על הבגדים שלי. זה מה שעיקר ההתבגרות.
אתה לא חייב להיות הראשון בשערי בית הספר. לא אימא. אני צריך שתהיה מרוצה, מרוצה ומאושר. לא נחנק. אני צריך שיהיה לך זמן לעצמך. יותר מכל, אני צריך שתגיד לי שאתה אוהב אותי, תתכופף וחייך אליי.
תגיד לי כל יום שאתה אוהב אותי. זה ייקח פחות מחמש שניות, אבל אני אזכור את זה לכל החיים, אני יכול להבטיח לך. הזיכרונות האלה יאספו אותי כשארגיש עצוב, כשרוחי נמוכה ובימים האפלים ביותר.
אני גם רוצה שתעזור לי להבין שאני לא מוגדר על ידי הטעויות שלי או ההישגים שלי. אני רק בן אדם, ועל כל הישג שלי היו כישלונות בדרך.
אני צריך שתאט את הקצב, אמא
אני לא רוצה שהחולצה שלי תהיה מגוהצת בצורה מושלמת, אמא. אני רוצה שתתקמט את הבגדים שלי עם החיבוקים שלך. תגרום לי להרגיש שמה שחשוב באמת הוא שאנחנו אוהבים אחד את השני, לא כמה הבית שלנו נחמד.
אל תסתכל עליי משחק ותדאג שאני הולך להכתים את הבגדים שלי. אני רוצה דגדוגים ונשיקות. אני רוצה לחלוק סודות ורגעים, מחבואים, סיפורים ומשחקים שהם שלנו בלבד.
אני רוצה להבין שמה שחשוב זה לא הצעצועים שיש לי, אלא איך אני לומד מהם ואיך אנחנו משחקים ביחד. אני צריך להרגיש שאתה צופה ומבינה, ושאני חופשי להרגיש, לדבר ולפעול.
אני צריך לדעת שהרגשות שלי הגיוניים. אני צריך לפנות אלייך לאישור, גם כשאני מבלבל. ואל תשכחי, אמא: כשאני עושה משהו לא בסדר זה הזמן שאני צריך אותך יותר מכל.
אל תדחף אותי ואל תגיד לי שאני רע. זכור שאשמע את דבריך שוב ושוב, כמו הד. היו סבלניים וקחו את הזמן שלכם להסביר שיש דברים שיכולים להזיק לי או להעציב אחרים.
באמת, אמא. עם הזמן אני אבין, אבל לעת עתה, אני צריך שתשב ותסביר לי דברים. בואו ליהנות מהילדות שלי ולהתכרבל כל יום. זה מה שיחזיק אותי כשכבר לא תהיה שם כדי להחזיק לי את היד.
היו גמישים ותנו לי להתנסות
זה לא משנה אם היינו אמורים לאכול ירקות היום. אולי אני רוצה להכין לך עוגה; טורפים את הביצים עם הקמח ונהנים מהנוף מהגג. כך, אני משתתף בעולמך ואנחנו הופכים אותו לשלנו, בדיוק כמו כשאתה יורד על הרצפה כדי לשחק איתי. אני אוהב את הרגעים האלה!
אמא, תירגעי קצת ותחשוב. אני יודע שיש לך הרבה מה לעשות, אבל אתה צריך להבין שאתה יכול להאט, אבל הילדות שלי לא יכולה. תבלה איתי זמן, ואל תנסה לשלוט בהכל.
הדברים הנפלאים ביותר בחיים קורים ללא תכנון. הנח את השמירה שלך. תנו לנו לאכול ארוחת ערב ב-6:30 במקום ב-6:00 מדי פעם. אתה תלמד אותי מה הכי חשוב בחיים, ושלפעמים הכלים המלוכלכים יכולים לחכות.
אנחנו יכולים להתכרבל במיטה, לצחוק בקול רם, לדבר על מה שעובר לנו על הלב ולבלות יחד רגעים שלעולם לא נשכח. באמת, האהבה שלך היא שתעזור לי להתבגר. האהבה שלך היא שתהפוך את הילדות שלי לשלב נפלא.
אבל אם לא תיתן לי להיכנס לבוץ או לשחק עם חרקים, אם לא תהיה לי ההזדמנות לספר לך את הסודות שלי או לעצור ולקטוף לך פרח, הילדות שלי תאבד קצת מהקסם והמשמעות שלה.
לאט, אמא: אנחנו לא צריכים למהר. אני יודע שאתה עסוק, אבל ביחד נוכל לשמור על זה פשוט ומהנה. תן לי לבכות, תן לי לצחוק, תן לי לדמיין ולחקור את העולם.
אל תפחד, ואל תרגיש עול. זכור שבחיבוק אחד אתה מאיר את עולמי. בשבילי אין דבר טוב יותר מאשר להרגיש שאתה קרוב אלי, כי בכל יום אתה עוזר לי להשקות את השורשים שהופכים אותי לחלק מהעולם.
אל תשכח: הפגישה היחידה שאי אפשר לדחות היא הילדות שלי. זהו כרטיס לכיוון אחד, ללא דרך חזרה.
