הבנה בכיתה: כמה טכניקות אימות
אחת המטרות הבסיסיות של החינוך בכיתה היא להבטיח למידה. על מנת שהמורים יעריכו אם התלמידים מבינים את החומר הנלמד, יש כמה אסטרטגיות שימושיות להבנה בכיתה שבהן הם יכולים להשתמש.
עם האסטרטגיות הללו, מורים לא יצטרכו להחזיק אצבעות בזמן שהם ממתינים לתוצאות הבחינה של תלמידיהם. הם יוכלו לדעת מראש אם הם ביצעו את עבודתם כהלכה, ואם החומר הובן כהלכה.
בדרך כלל, הבעיה נובעת מהסתמכות על מבחנים למדידת הבנת הכיתה לאחר שהחומר כבר מכוסה. ללא קשר לתוצאה, המורים צריכים להמשיך משם.
מורים מעטים לוקחים מספיק זמן כדי להתמקד בחולשותיהם ובאי הבנות של התלמידים עד לאחר תום המבחנים. עד אז, זה מאוחר מדי, והתלמידים עלולים לאבד עניין. לכן, יש צורך לחשוב מחדש על המיקוד של הערכה בכיתה.
במובן הזה, חשוב לנצל את הרגע. כדי להגיע לתלמידים, זה לא מספיק פשוט להסביר דברים היטב. אתה צריך לעקוב מקרוב אחר ההבנה שלהם. בכל פעם שמתעוררים ספקות, או אפילו אם תלמיד מזעיף מעט את מצחו, עליך להשתלט על המצב באופן מיידי.
כדי למקסם את ההבנה בכיתה, הנה כמה אסטרטגיות אימות שימושיות:
הימנע משאלות "כן או לא".
חיוני להימנע מלשאול את הכיתה שאלות שניתן לענות עליהן רק ב"כן" או "לא". כדאי גם להימנע משימוש בשאלות פתוחות כמו "האם זה ברור?" בדרך כלל, התלמידים תמיד יענו על השאלות הללו ב"כן".
כתוצאה מכך, כאשר תלמידים מודים מאוחר יותר שהם אבודים, המורה מופתע לעתים קרובות. כדי להימנע מהתפתחויות אלה ולהבטיח שהתלמידים מבינים את החומר, עליך לשאול שאלות מאוד ספציפיות הדורשות מהם להשתמש בידע החדש שנרכש.
הבנה בכיתה: בקשו מהתלמידים להרהר
משמעות הדבר היא לבקש מהתלמידים להקדיש את חמש הדקות האחרונות של הכיתה כדי להרהר על הנושא הנדון ולכתוב כמה שורות על מה שלמדו. לאחר מכן, אספו את ההשתקפויות הכתובות הללו וסקרו אותן.
בנוסף, תוכל לבקש מהם להסביר כיצד הם יישמו את הנושא, הרעיון או המיומנות שנלמדו במסגרת מעשית.
שימוש באותות ידיים
אפשרות נוספת לאמת את הבנת הכיתה או לא היא להשתמש באותות ידיים מוגדרים מראש כדי לדרג את ההבנה של החומר הנסקר. אסטרטגיה זו דורשת מחויבות מכל התלמידים, ומאפשרת למורה להעריך את רמת ההבנה של קבוצה גדולה.
לדוגמה, אתה יכול ליצור אותות ידיים לפיהם התלמידים מחזיקים את כל האצבעות, חלק מאצבעותיהם או רק אצבע אחת. הם צריכים להראות חמש אצבעות כאשר הם מאמינים שהם הבינו את החומר במלואו, כאשר הסולם יורד לאצבע אחת, מה שמצביע על הבנה מינימלית.
כרזות תשובה
בשיטה זו התלמידים יוצרים כרזות תשובות בכיתה, שישמשו לאורך כל הקורס. עליהם להשתמש בחומרים שברשותם (לוחות בודדים, כרטיסים, גיליונות נייר), או שניתן ליצור כרזות קבועות עם תשובות אפשריות.
באמצעות כלים אלה, המורה יכול לבדוק בקלות את תגובות התלמידים האישיים כאשר הקבוצה מציגה את הפוסטרים שלהם. אלה יכולים להיות, למשל, שלט ירוק המציין שהכל הובן, כתום כדי לציין הבנה חלקית, ואדום כדי לציין שצריך לעשות עוד עבודה.
הבנה בכיתה: סמינרים סוקרטיים
הסמינר הסוקרטי הוא טכניקה המורכבת מחקירת רעיונות בדיאלוג פתוח בין התלמידים. המורים מבססים את הסמינרים על קריאה וניתוח של טקסט ספציפי. הם יכולים גם ליישם טכניקה זו באמצעות תמונה, שיר או סרטון.
לאחר מכן, התלמידים שואלים זה את זה שאלות על נושא חשוב הקשור לטקסט, לתמונה או לשיר שנבחרו. שאלות אלו פותחות שיחה שתוביל לשאלות ותשובות נוספות.
כתוצאה מכך, התלמידים לומדים לשאול שאלות העוסקות בנושאים ספציפיים כדי להקל על הדיון שלהם. זה מאפשר להם להגיע לרמה חדשה של הבנה של הנושא.
לסיכום, הדרך היעילה ביותר לאמת את ההבנה בכיתה היא לעשות זאת תוך כדי לימוד החומר. לבקש מתלמידים לעבור מבחנים על חומר מכוסה ובהמשך לנסות לטפל בטעויות ואי הבנות לא יעבוד. התלמידים כבר הפכו את הדף.
