חינוך לאזרחות גלובלית: מה שאתה צריך לדעת

על פי אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), חינוך לאזרחות גלובלית הוא הכרחי להשגת עולם שליו המבוסס על פיתוח בר קיימא. במובן זה, אונסק"ו קובעת סדרה של קווים מנחים, אסטרטגיות ופעולות למוסדות חינוך ומסגרות למידה לא רשמיות אחרות.

מאפיינים ויעדים של חינוך לאזרחות גלובלית

ככל שהעולם נעשה גלובלי יותר ויותר, החינוך חייב לעצב מושג חדש של אזרחות. כלומר, מושג של אזרחות שמתעלה מעל הרעיון הזה של רק אזרח ויחסם למדינה. אזרחות לאומית חייבת לכלול דאגות הקשורות למדינה, אך גם לשפר מודעות גלובלית יותר.

אנחנו מדברים על חינוך שנותן כלים לפיתוח אזרחות גלובלית הקשורה לתחושת שייכות לאנושות המשותפת שלנו.

כאשר אנו רואים אנושיות משותפת, המטרה העיקרית לחינוך לאזרחות גלובלית נקבעה: הקניית ערכים כמו סולידריות, צדק, שלום וקבלת השונות.

בנוסף, יש לטפח גישות והתנהגויות כגון אחריות, מחויבות, יצירתיות וחדשנות ביחס לנושאים גלובליים התלויים הדדית בין הרמות המקומיות, הלאומיות והעולמיות.

מימדים של חינוך לאזרחות גלובלית

הממדים המושגיים הבסיסיים שעליהם מתבסס חינוך לאזרחות גלובלית מקיפים שלושה היקפי למידה הקשורים זה בזה. היקפים אלה הם הבאים:

קוגניטיבי

היקף זה עוסק בהבנה ורכישה של פיסות ידע הקשורות לנושאים גלובליים, לאומיים, אזוריים ומקומיים. הוא עוסק גם ביכולת להרהר בהם במבט ביקורתי.

סוציו-אמוציונלי

היקף זה מתייחס ללמידה רגשית של סולידריות, כבוד, סובלנות ואמפתיה לשונה. זהו גורם מכריע לפיתוח תחושת שייכות לאנושות משותפת המבוססת על גיוון

ניהולי

זה עוסק בפיתוח עמדות ופעולות כלפי אחריות ומחויבות. פעולות אלו מבוססות על הממד החברתי-רגשי ויכולות לקדם בניית עולם שליו, הוגן, מכיל ובר-קיימא יותר.

תהליכי למידה לפיתוח אזרחות גלובלית

ברמה האקדמית, הלמידה של אזרחות גלובלית כוללת את הפריטים הבאים:

• מחנכים המתכננים חוויות למידה כך שהתלמידים מפתחים חשיבה ביקורתית וחוקרנית, ואשר פועלים כמדריכים ומנחים בהתנסויות אלו.
• מצבי הוראה-למידה שבהם התלמידים רוכשים פיסות ידע ומפתחים מיומנויות, ערכים ועמדות של מחויבות לשינוי ושיפור. זה נוגע הן לרמה החברתית והן לרמה האישית.
  

• קידום מערכות יחסים רגשיות בריאות שנשארות מכילות, סובלניות ומכבדות. כלומר, רגישות ואמפתיה לצורות תרבותיות, מנהגים וסגנונות חיים אחרים.
• יצירת מרחבים לקיום דיונים, דיאלוגים ודיונים בריאים, טיפוח השתתפות והתלבטות בעניינים אקטואליים מורכבים.
• שימוש במתודולוגיות פדגוגיות המתאימות למטרות הלמידה, כגון למידה שיתופית המבוססת על פרויקטים, או למידה על סמך התנסויות.
• משרות ישירות או משרות הקשורות לעניינים שוטפים ומכריעים. יש לכלול נושאים כמו זכויות אדם, שוויון מגדרי, הכלה והגירה.
• יישום אסטרטגיות הערכה המתאימות למטרות של חינוך לאזרחות גלובלית. כלומר, כלי הערכה כגון רפלקציה, משוב או הערכה עצמית.

לבסוף...

ניתן לכלול חינוך לאזרחות גלובלית לרוחב בתוכנית הלימודים. עם זאת, ניתן לשלב אותו גם בנושאים שונים או להתייחס אליו כאל נושא או נושא עצמאי.

עם זאת, חשוב שחינוך לאזרחות גלובלית קיים בכל רמות החינוך - יסודי, תיכוני, אוניברסיטה ומבוגרים - כך שחינוך זה נלמד לאורך כל החיים.