אומנות הפינוק
אומנות הפינוק מגיעה ישר מהלב. לפנק ילד זה הדבר הכי יפה שאנחנו יכולים לעשות כאמהות. בכל פעם שאנחנו פוגשים ילד שמעולם לא התפנק, אנחנו שמים לב לזה וקצת סובלים מבפנים, כי היינו רוצים לתת לו את כל הפינוקים שאי פעם היה צריך.
בכל הנוגע לאומנות הפינוק, הדבר החשוב ביותר ללמוד הוא להבדיל בין ילד "מפונק" לילד "מפונק". במאמר הבא נסביר את ההבדלים בין שני המונחים.
בואו נודה בזה: אם יש משפט אחד שנמאס לנו לשמוע, זה " הילד שלך מפונק מאוד ". אנחנו גם שומעים בדרך כלל, "כמה מפונק הילד שלך!"
אמנם לדובר יש טון דיבור לא רע, אבל יש נזיפה מסוימת באמירה. אנחנו חושבים לעצמנו, "האם אני מגזימה? למה הם אומרים לי את זה בכל פעם שאני דואגת לילד שלי?"
רוב האנשים שוכחים שיש הבדל דק בין ילד מפונק לילד מפונק. למעשה, אנשים נוטים לראות בשניהם שם נרדף להורות גרועה. קונוטציה שלילית זו יכולה לנבוע מהיעדר מידע על כך, ולכן אנו רוצים להבהיר את העניין.
אומרים שאמא מפנקת כשהיא נוטה להפגין את חיבתה כלפי ילדיה בנשיקות, חיבוקים, מחמאות ומילים יפות.
כל מה שניתן לילדים, ילדים יתנו לחברה.
-קרל א. מנינגר-
לפי מילון האקדמיה המלכותית הספרדית, ילד מפונק הוא כזה שזוכה להפגנות רבות של חיבה וחנופה. הפינוק הוא מפגן של עדינות, שניתן בהקפדה ובעדינות.
למשל, כשאתם מלטפים את תינוקכם ומעניקים לו אהבה, אתם מפנקים אותו. למה? כי אתה נותן לו חיבה בצורה עדינה ורכה.
ילד מפונק הוא אחד שההורים בדרך כלל מקלים עליו. ההבדל הוא שלילד מפונק מותר לעשות דברים בצורה מוגזמת, בעוד שהילד המפונק פשוט זוכה להרבה חיבה.
יש ילדים שמפונקים ומפונקים בו זמנית. אבל לא כל המקרים הם כאלה.
אומנות הפינוק
אין דבר יפה יותר מלדאוג לקטנטנים שלנו באמצעות אומנות הפינוק, כאשר עושים זאת בחוכמה. להיות אמא אוהבת, קשובה ועדינה היא דרך להעדיף את הרווחה הפסיכולוגית והרגשית של ילדינו.
אמא טובה יודעת לבסס את האסטרטגיות הנכונות כדי להימנע מחציית גבול הפינוק לעבר הסכמה ועודף רשות. היא תספק אהבה אך יחד עם זאת תמנע מיצירת אישיות המזיקה לילד. בנוסף, ילד שמתפנק יהיה פתוח יותר לרגשות.
בניגוד למה שרבים חושבים, הילד שמקבל חיבה מתמדת וגילויי אהבה יכול להיות חזק יותר ובטוח יותר בעצמו מזה שלא זוכה לחיבה בסיסמה: "בלי שטויות אתה תהיה חזק יותר ".
הורות מודעת: אני בוחרת לפנק אותך בלי לפנק אותך
כשאנחנו מפנקים את הילדים שלנו, זה באמת משפיע עליהם בצורה כל כך חיובית? התשובה היא כן, וכדי להבין אותה, עלינו למצוא את התשובה על סמך תורת ההתקשרות.
הרעיון של הורות התקשרות תואר על ידי רופא הילדים וויליאם סירס. הוא נטע את זרע התנועה המכונה הורות מודעת, הידועה כיום כהורות התקשרות או הורות טבעית, מכבדת ומודעת.
ילד מפונק יכול להפוך לאדם בעל בגרות רגשית גדולה יותר ויכול לפתח התקשרות בטוחה. בתורו, התקשרות בטוחה מעודדת התפתחות של אישיות בטוחה ועצמאית.
ביטחון זה מועיל גם להערכה העצמית של הילד. גם ליטופים וגם תשומת לב הם שורשים שמגדלים ילדים בעלי אישיות מוצקה יותר בטווח הארוך.
הסלוגן הוא: אני בוחר לפנק אותך בלי לפנק אותך. אני אוהב אותך כדי שתרגיש נאהב ותלמד להעריך את מי שאוהב אותך.
ילד שמתפנק ומקבל ביטחון וחיבה יציבה לא יודע על סחיטה או רעילות ולעולם לא יהפוך לילד עריץ קטן או תלותי. הילד המתפנק לומד את ערך השפה הרגשית וירגיש חופשי ובטוח להגיב באותה צורה למי שהוא אוהב.
חופש
אמהות שמפנקות את ילדיהן עושות זאת כי הן אוהבות אותן. הם יודעים שפינוק הוא מילה נרדפת בלעדית להתייחסות למישהו ברוך ולהוראה בחיבה והתחשבות.
הם גם מבינים שלהורות בכבוד יש מטרה מאוד ספציפית: להדריך את הילדים שלנו מהלב כך שבכל יום הם ירגישו בטוחים יותר וחופשיים יותר, עד שיגיע הזמן שבו הם יצעדו את דרכם.
לפינוק, למעשה, אין תאריך תפוגה. זה ממשיך אפילו לבגרות, שם אנחנו ממשיכים להתייחס לילדינו בחיבה הנפלאה ביותר. אחרי הכל, זה מה שזה אומר לאהוב בחוכמה.
