השלבים השונים של התפתחות בגרות אצל ילדים

לשלבי התפתחות הבשלות וההתקדמות הרגשית אצל ילדים יש מערכת מאפיינים משלהם. הם מאפשרים לילדים בהדרגה להשיג יציבות באמצעות גדילה.

הדרך המובילה ילד מתלות מוחלטת לעצמאות (פיזית ופסיכולוגית) היא ארוכה ודורשת תמיכת הורים. חשוב לדעת על שלבי התפתחות הבשלות על מנת לזהות כל חריגות.

מהם שלבי התפתחות הבשלות?

כאשר מעריכים את התפתחות הילד, אי אפשר להכליל ולדבר על ה"נורמלי" והפתולוגי באופן בלעדי. בריאות אינה מוגדרת רק כהיעדר מחלה, אלא כמצב של רווחה, פיזית ופסיכולוגית כאחד. מצב זה מושפע מהסביבה החברתית והמשפחתית הספציפית של הילד.

זו הסיבה שעלינו תמיד לשקול את הפרט כמכלול לפני ביצוע אבחנה כלשהי. התפתחות ילדים היא תהליך מורכב הכולל מספר חלקים:

• רכישת פונקציות אדפטיביות ואינסטרומנטליות. זה מחולק לארבעה תחומים:
  • פסיכומוטריות
  • אינטליגנציה
  • שפה
  • סוציאליזציה
• התפתחות רגשית. זהו המבנה של המנגנון הנפשי של ילדים. היא מאפשרת לילדים להשיג עצמאות פסיכולוגית ורגשית מהוריהם ולהשיג את הזהות שלהם לאחר גיל ההתבגרות.

תהליכים אלה מתייחסים ומשפיעים זה על זה, אך הם אינם ליניאריים. ילד יחווה התקדמות וכישלונות, והם לא שומרים על אותו קצב מבחינת התקדמות.

כדי להבדיל בין הנורמלי לפתולוגי, יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

• הגיל הכרונולוגי של הילד

• שלב ההתפתחות הנוכחי של הילד
• המבנה הנפשי שהושג
• סוג הקשר שנוצר עם הורי הילד

שלבי התפתחות הבשלות

עד 15-18 חודשים

יילודים תלויים לחלוטין באמהותיהם, הן פיזית והן פסיכולוגית. הם חסרי אונים לחלוטין מול כל הגירויים של העולם, והאם היא זו שחייבת, באמצעות הקשר בין אם-ילד, לארגן את התחושות הללו.

התגובה של תינוק לכל גירוי היא סומטית (בכי, בועט) וזה יאפשר לאם להגיב לצרכיה תוך חיזוק הקשר. בשלב זה של התפתחות הבשלות, התינוק אינו מבחין בינו לבין האם.

ככל שתפקודיו המנטליים של הילד יתפתחו, הוא יתחיל להבדיל בין אנשים אחרים. בסביבות החודש השמיני לחייו הוא יתחיל להבדיל בין אמו ובני משפחתו הקרובים לזרים.

הסימביוזה של אם-ילד נעלמת בסופו של דבר, ומפנה מקום ליחסי אובייקט, שכן האם היא מושא האהבה החיוני הראשון של התינוק. בזמן זה, היעדרות האם יגרום לייסורים אצל הילד.

שלב זה כולל שתי אבני דרך בסיסיות:

• רכישת שפה
• בזחילה

התינוק יכול לבקש ולשמוע דברים, וגם להסתובב בסביבתו באופן עצמאי ללא עזרת מבוגר.

התגובות של האם להתקדמות אלו הן קריטיות, שכן הן יכולות לעודד את התינוק להמשיך ולרדוף אחרי סקרנותו או לעכב אותו מתוך חשש מסיכונים וסכנות אפשריים.

במהלך שלב זה, נקבע לוח זמנים לשינה יומית-לילית, כמו גם צריכת מזון מוצק.

התפתחות בין גיל שנתיים לשלוש

תקופה זו מאופיינת בפעילות נפשית משמעותית, המתבטאת בשינוי בגישה ובהתנהגות של הילד. שליטה בסוגרים מתחילה, מושגת כאשר הילד בוגר מבחינה נוירולוגית.

משחק סמלי מתחיל גם ביכולת לדמיין אפשרויות. בשלב זה, ילדים רוצים לעשות יותר בעצמם. בכל פעם שהם משיגים משהו, זה מחזק את תחושת האוטונומיה שלהם.

תקופה זו גם מסמנת כאשר ילדים מתחילים לרכוש חוש כללים. כללים אלה מיוצגים על ידי ההורים האוסרים על פעולות מסוימות לנוכח מיומנויות מוטוריות מוגברות של הילד. זה הזמן שבו מופיעים המושגים הראשונים של נכון ולא נכון.

מול התסכולים הראשונים של לא לקבל את כל מה שהם רוצים, ילדים מתחילים לקבל התקפי זעם ולהראות עקשנות. זהו שלב ה"לא" המפורסם.

פיתוח בין ארבע לחמש שנים

שלב זה מאופיין במעבר מהיחסים הדואליים למשולשים. המנגנונים הנפשיים של ילדים כבר מובנים יותר, ומאפשרים להם לזהות את הקשר בין הוריהם.

כמו כן, הם כבר לא רואים עצמם כמרכז היקום. מנקודה זו ואילך, הקשר מתקדם מילד-אמא וילד-אבא לילד-אמא-אבא.

עובדה זו חיונית להתפתחותם, כיוון שהילדים כבר לא יראו עצמם נחוצים לרווחת הוריהם. זה יאפשר להם להתחיל את הסוציאליזציה שלהם.

בשלב זה מתרחשת גם הפנמה של הבידול המיני. ההבדלים המיניים האנטומיים משתלבים בנפש.

חשוב שילדים לא יתמקדו בהתנהגויות הסטריאוטיפיות המופיעות בשלב זה, תגובה לרעיון של תפקידי מגדר.

שלב זה כולל גם את השאלות הראשונות על מיניות ("מאיפה באים תינוקות", למשל), וכן את התנהגויות האוננות הראשונות.

המעשים האלה הם נורמליים. אתה פשוט צריך להסביר לילדים שלך מתי והיכן הם יכולים להתקיים. כדאי גם להשיב לשאלותיהם בכנות.

תקופת חביון: גיל שש עד 10 שנים

שלב זה מאופיין בסוציאליזציה ובחיי בית הספר. הורים חייבים לסבול ולעודד את הקשרים החברתיים של ילדם, ולאפשר להם לעשות דברים עם בני גילם.

חברים הופכים חיוניים, ומאפשרים לזהות ואישיותו של הילד להתגבש. ילדים הופכים רגישים ומקנאים בפרטיות שלהם, ואנשי סודם יהיו חברים שלהם, לא הוריהם. השינוי הזה לא צריך להתפרש כחוסר אמון, אלא כסימן לעצמאות הגוברת שלהם.

זו גם תקופה של פעולות קונקרטיות. הם מתחילים לנהל מושגים מרחביים, זמניים ומספריים, מה שמאפשר לחינוך שלהם להתקדם. זוהי אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בשלב המסוים הזה.

התבגרות והתבגרות: 11 עד 18

בשלב זה מתרחשים שינויים פיזיים ופסיכולוגיים רבים. הגוף משתנה וגדל, ומאפייני המין הראשוניים והמשניים מתפתחים, ומתרחש סוף הילדות. זה יכול להוביל לתקופת אבל.

מתבגרים עלולים לחוות משבר זהות, מכיוון שהם חשים תחושת חוסר שביעות רצון. הם עשויים למצוא מקלט בקבוצת החברים שלהם וגם למרוד בערכי עולם המבוגרים.

זה גם כאשר היחסים הרומנטיים והמיניים הראשונים מתרחשים, הכרוכים בכל ההשלכות של מיניות בוגרת.

מחשבות אחרונות על התפתחות בגרות

ילדים מתפתחים כל הזמן אינדיבידואלים, וזה חיוני שלהורים יהיה את כל המידע שהם צריכים כדי לספק תמיכה בכל שלב בתהליך ההתפתחות.