איך להתגבר על דחייה בגיל ההתבגרות?
כיצד נוכל להתגבר על דחייה בגיל ההתבגרות? זה משהו שכולנו צריכים להתמודד איתו בשלב זה או אחר, מכיוון שהוא יכול להופיע בכל עת ולעתים קרובות הוא בלתי נמנע.
שיחה בריאה בין הורים לילדים תהיה אחד הצעדים הראשונים להתמודדות עם בעיה זו, הפוגעת באחוז גדול מאוכלוסיית המתבגרים.
כולנו מועדים לדחייה
דחייה אינה בלעדית לילדות או להתבגרות. מחברי סאגות הארי פוטר ודמדומים סבלו שניהם בעצמם עם יצירותיהם הראשונות. ההבדל טמון בכך שהם ידעו לקבל את זה, לזהות את זה ולהתמודד מולו. כיום, הם סופרים בעלי שם עולמי עם קריירות מעוררות קנאה. למעשה, העבודות שלהם הופכות יותר ויותר פופולריות.
עם זאת, אם צעירים סובלים מול דחייה, הם נכנסים למעגל קסמים שלילי. זה נכון בין אם הדחייה מתרחשת במעגל החברתי שלהם, באנשי אקדמיה או בתוך משפחתם.
מעגל הקסמים מפריע להם לראות את הסיבות שהובילו לדחייה. יתר על כן, הם מזלזלים בכל פתרון אפשרי שעשוי להיות בהישג ידם.
דחייה ולמידה
חשוב שאנשים יבינו שהאפשרות לחוות דחייה תמיד קיימת. ביחסים האישיים שלנו, בשאיפות שלנו, בסביבה שלנו וכו'. אם בני נוער מבינים זאת כהזדמנות למידה, הם יכולים להתגבר עליה במהירות. זה מאפשר להם לנסות ואז לנסות דרך חדשה לקראת הצלחה.
זה נכון שדחייה כואבת. זה משפיע על ההערכה העצמית שלנו, על היכולת לקבל החלטות ועל הרצון לצאת לפרויקטים חדשים.
לא משנה כמה הדחייה מינורית, בני נוער תמיד יחוו איזושהי השלכה. עם זאת, התרחשותו לא אומרת שזה תמיד יקרה, וגם לא שהנער יידחה על ידי כולם.
במקרים אלה, עדיף לבני נוער להעריך מספר גורמים. ראשית, עליהם לנסות להעריך את סיבת הדחייה, כמו גם את ההשלכות שהיא יכולה להביא. הם צריכים גם לשאול את עצמם איך הם יכולים להתגבר על זה.
הדבר הגרוע ביותר שהם יכולים לעשות הוא להסתגר בעצב ובתסכול. השיתוק הזה רק יגרום נזק למי שיבחר בו כמנגנון הגנה.
איך להתגבר על דחייה בגיל ההתבגרות
הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להכיר ולקבל את מה שקרה. זה בסדר שזה יכאב וזה נורמלי להרגיש עצוב. בני נוער יכולים אפילו לבכות אם מתחשק להם, אבל הם לא צריכים להאשים את עצמם בדחייה.
פעולת השיחה עם אנשים אחרים עוזרת לבטא את רגשותיהם במילים ולדעת שמישהו מקשיב. אם נזהה שהתאמצנו, אבל זה לא הוביל לתוצאות הרצויות, זה יעזור לנו להתמודד עם דחייה בצורה טובה ומהירה יותר. לא תמיד נוכל לנצח, אבל מגיע זמן שבו עלינו להמשיך הלאה.
"ההבדל בין התמודדות עם דחייה לסבול מתורגם לגישות שונות כלפי החיים, וגישות אלו יכולות להגדיר את עתידנו".
גישה חיובית
גישה חיובית מול דחייה יכולה למנוע מאיתנו להתעסק בעניין. אם ניפול לנטייה הזו, נחיה את הפרק שוב ושוב. זה, בתורו, יגרום לנו לפחד לנסות שוב. ספירלת הדחייה עלולה להתגבר.
ההיפך הוא להכניס את המחשבות שלנו למצב חיובי. זה אומר לחפש הסבר למה שקרה, כל עוד זה לא הופך מזיק. חשוב שבני נוער ישאלו את עצמם מדוע הדברים התגלגלו בצורה מסוימת, לא "מה עשיתי כדי שדברים יתבררו כך".
להאשים את עצמך ולהתפלש בדחייה רק יחמיר את המצב. זה מגביר את הנטייה שלנו להאמין שיש לנו תכונות טובות וזה גורם לנו לאבד תקווה. אמון בעצמך, לעומת זאת, משפיע בדיוק הפוך. זה הופך אותנו לאופטימיים יותר ומניע אותנו לנסות שוב.
התמקדות בחוזקות אישיות
כדי להתמודד עם דחייה, חשוב להתמקד בסגולותיו ובתכונותיו החיוביות. אם בני נוער חושבים חיובי, הם יתמקדו יותר בזמנים שבהם הם חוו קבלה, במקום להתמקד בדחיות.
לאט לאט, מתבגרים שחושבים חיובי ילמדו לזכור את האנשים שהציעו חיבה ולא את אלה שהציעו דחייה. המאמצים שלהם בניסיון להצטרף לקבוצות חברתיות אחרות לא ייעלמו מעיניהם. והמאמצים שלהם להשיג קבלה במכללה בה הם רוצים ללמוד רק יגדלו.
אופטימיות ומחשבות חיוביות
לסיכום, להיות אופטימי הוא חלק מרכזי בנושא הזה. בני נוער צריכים להגביר את המחשבות החיוביות שלהם ולהבין שהחיים אינם מורכבים רק מניצחונות.
השאר יגיע מעצמו. כל מה שבני נוער צריכים הוא בגרות, חוסן, מאמץ ואתגרים. זו הדרך הטובה ביותר להתגבר על דחייה בגיל ההתבגרות .
