כשהורינו מתים, הם הופכים לבלתי נראים ונחים בליבנו

הם הופכים לבלתי נראים ונחים בליבנו
אבל כשהורינו מתים, הם הופכים לבלתי נראים ונחים בליבנו.
לא משנה בני כמה אנחנו, לאבד אמא או אבא זה כואב. אבל כשהורינו מתים, הם הופכים לבלתי נראים ונחים בליבנו.

הורים לא מתים, הם מתיישבים בליבנו. ולמרות שהזמן עובר ואנחנו מבוגרים, שום דבר לא משתווה לאהבה שאנחנו מרגישים כלפיהם. בלי לראות אותם, בלי להיות מסוגלים לגעת בהם, יש לנו את ההרגשה העמוקה הזאת בנפשנו ואנחנו יודעים שזה יהיה נצחי.

איך יכולנו שלא לאהוב אותם? איך אפשר שלא לפספס אותם? אם הם קיבלו אותנו לעולם והפכו אותנו לאנשים שאנחנו היום. למרות הטעויות שלהם, מכיוון שאף אחד אינו מושלם, אין ספק שהורים הם מקור לאהבה שאין לה תחליף גם לאחר שעזבו אותנו.

כשההורים שלנו מתים, הם הופכים לבלתי נראים וחיים בליבנו

היינו נותנים כל כך הרבה לראות אותם שוב! הקשיבו לצחוק שלהם, לקול שלהם, לשיעורי החיים שלהם ברגעים הכי פחות צפויים. המבט היודע והחיבוק שקיבלנו באותם רגעים בהם אמרנו שהכל בסדר, אבל ההורים שלנו ידעו שמשהו קורה.

ההגנה והטיפול שההורים שלנו נותנים לנו לא יכולים להשתוות לאף אחד. אהבתם של אמא או אבא נאמנה יותר מזו המתוארת בנדרים שהובטחו בחתונות. "לטוב, לרע, לעשיר יותר, לעניים יותר, בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר...", ההורים שלנו תמיד שם.

הורים נחים בליבנו

כל מילה, כל מחווה, כל עצה מאוחסנת בזיכרון שלנו, אפילו התמונות של אותם אירועים מיוחדים. לאחר שנים שבהן היו המדריכים האישיים שלנו בדרך החיים, ההורים משאירים חותם בל יימחה על הנשמה שלנו.

כל התורות שהתקבלו כעת הן חלק מהכלים שאנו משתמשים בהם על בסיס יומי. כך ההורים שלנו נשארים בליבנו. בדיוק ככה, הם נותנים לנו הגנה למרות שהם לא איתנו פיזית.

וכן, מהיום שהם עזבו ידענו ששום דבר לא יהיה כשהיה. בעיצומו של הכאב העז שחשנו כשאיבדנו אותם, רצינו רק להחזיר את הזמן אחורה, להקפיא את הרגעים הכי מאושרים ולהתמקם בזרועותיהם.

כשההורים עוזבים אותנו מוקדם מדי

כאשר ההורים שלנו מתים בשלב מוקדם בחיים, תהליכים רגשיים יכולים להשתנות באופן קיצוני. לא קל להגיד "להתראות" ולהתאבל בילדות. ולא משנה כמה סבים וסבתות או דודים ינסו לקחת אחריות ולתפוס את מקומם, המקום הזה יהיה בלתי ניתן לגעת.

היעדרות פיזית אינה מעידה על כך שיש תחושת ריקנות מוחלטת, שכן תורתם של הורינו נשארת איתנו ופרקים חדשים של למידה נפתחים לפנינו. בנוסף, עדיין יש לנו את התמונות, חפצים מסוימים, הגן שכל כך דאג להם, ובתקווה, המתכונים הסודיים האלה למנות הטעימות שלהם.

תודה אמא! תודה, אבא!

תודה שלימדת אותי את משמעות החיים מנקודת המבט שלך, שליווית אותי בכל שלב בהתפתחות שלי ודחפת אותי להיות טוב יותר. תודה שאמרת לי שאני יכול לעשות את זה.

עכשיו יש לי את החיבוקים הרוחניים שלך, הנשיקות והאהבה הבלתי מותנית שהענקת לי. היום יותר מתמיד אני יכול לומר שלא מתת, הפכת לבלתי נראה ונח בליבי.

פופולריים