אמא, זה מה שראיתי כשחשבת שאני לא צופה
אמא היפה שלי, אני חייב להודות לך כל כך. מעל לכל, אלו הפרטים הקטנים והאמיתיים שמדברים אל הווייתך האמיתית. כי בכל מעשה יומיומי, טבעי וקרביים, אתה מראה את המהות האצילית והטהורה שלך. זה מה שראיתי כשחשבת שאני לא צופה בך.
כן, בהיתי בך, הערצתי אותך עמוקות בגאווה שפלשה לליבי. כי כשהאמנת שלא שמתי לב, יכולתי לראות את הנשמה האמיתית שלך, משוללת מכל מלאכותיות, דרך הפעולות האלה.
הפרטים הקטנים והגדולים האלה של כל יום שחשבת שאני לא רואה הם מה שעושים אנשים מדהימים, ייחודיים, בלתי ניתנים למדידה. אמא, תודה על כל השיעורים המעשיים האלה. לפי הדוגמה שלך, יש לי מודל חיים לחקות.
מה שלמדתי כשחשבת שאני לא צופה בך
יום אחד, כשהייתי צעיר מאוד, הלכנו לבית החולים. הלכת לבקר את החבר החולה שדאגת לו כל כך. ואז הבנתי שאנשים צריכים לדאוג אחד לשני, ובלי לצפות לתמורה, כי האהבה מאחדת אותם ללא תנאי.
בהזדמנות אחרת ראיתי אותך נותן שטרות לאמא עם ילדה מבקשת כסף ברכבת. ראיתי אותך משתף פעולה בכמה פרויקטים קהילתיים. ראיתי אותך מעורב, מעורב במטרות שנראו זרות. מעולם לא שללת סיוע לנזקקים.
כך גם יכולתי להבין שאם יש לך קצת זמן ו/או כסף, אפשר לדאוג לרווחתם של אחרים. כמובן שידעת את זה היטב: "סולידריות מובנת מתחילה בבית". ידעת לחצות את הגבולות האלה. לימדת אותי את הערך של סולידריות ונדיבות.
אמפתיה, מצפון חברתי וחסד היו תורות שהגיעו עמוק לתוך נשמתי. היית יצור חומל שתמיד נלחם למען אושרם של אחרים, למען השוויון וההכלה. בכל זה צפיתי בתדהמה, בזמן שבטעות חשבת שאני לא צופה בך.
בפעם אחרת, אני זוכר שהאכלת חתלתול חסר בית. ללא הגנה, הוא בכה ברחוב. לא היססת להביא קצת אוכל בפעם הבאה שיצאת להרגיע את התיאבון שלו ולמתן את חסרונותיו. אז יכולתי להעריך שיש להתייחס לבעלי חיים באהבה ובכבוד.
ידעתי שאתה נראה שמח ימים ולילות, בלי קשר לעייפות, ללחץ ולהלם החיים. אבל יכולתי גם לראות את הכאב בעיניים שלך. לפעמים לא יכולת לעצור את הדמעות. באותו יום, הבנתי שתבלין החיים הוא עצב וכאב.
אלו שתי תחושות שנחשבות לשלילה לשלילה. עם זאת, הם הכרחיים. הם מראים לנו את אור השמחה שאנו חווים. עם ההתמוטטויות הרגשיות האלה, הראית לי, אמא, שבכי הוא נורמלי. ללא קשר למין של אדם, לפעמים זה הכרחי.
מה שנתת לי בזמן שחשבת שאני לא צופה בך
בזמן שבטעות חשבת שאני לא מסתכל עליך, ראיתי הרבה דברים מאוד מעניינים. דברים שסימנו את ליבי והותירו חותם בל יימחה. הם עשו לי טוב, מילאו אותי ובעצם, ניחמו אותי. כי למען האמת, יש כל כך הרבה שנתת לי.
לדוגמא, יכולתי לראות עד כמה אהבת את אחד הציורים שלי עם חיוך ענק על פניך. באותו היום, הצמדת את הציור שלי למקרר עם מגנט. אז, לא היססתי לשנייה אחת והתרגשתי לעשות עוד אחד. הערכתי גם את הדרך שבה אספת כל אחד מאלף הקלפים הקטנים שלי.
כל ארוחת צהריים וכל ערב נראו א-לה-קארט. רק שניסית להכין את המנות האהובות עלי בדרכים הכי בריאות. תמיד תרמת לבריאות שלי ורצית שארגיש נינוח, מפונק ומפונק. הכנת את העוגה האהובה עליי אלף פעמים, רק בשבילי. הפרטים הקטנים מגיעים רחוק!
לא הפסקת לטפל בי, כמו גם בבית, הבית המתוק שלנו שנבנה על בסיס המאמץ וההקרבה שלך. אתה אמן של סבלנות ומסירות. שמים לב לכל פרט עבור כל אחד מבני הבית. ועכשיו אני באמת מבין שאנחנו חייבים לדאוג למה שיש לנו ולמה שאנחנו רוצים.
וזה אף פעם לא משנה כמה רע אולי היית מרגישה. ללא קשר לגורמים שעלולים היו להרוס לך את היום, תמיד היית שם, בכל דבר, מילאת את מה שאמרת שהם מחויבויותיך. ואז הבנתי מה המשמעות של אחריות באמת.
תודה על כל מה שבאתי לראות בזמן שחשבת שאני לא צופה בך. כי בדרך זו, למדתי ממך לא פחות מאשר החיים עצמם התממשו בדוגמה. היית פועל, לא שם עצם פשוט. הפכת לדוגמנית, ומאז ניסיתי להיות כמוך כדי שתוכל להיות גאה בי. אני אוהב אותך אמא!
