איך משהו כל כך קטן יכול לגרום לי להרגיש כל כך גדול?
לפני שהספקת לראות את התינוק שלך, או אפילו לגעת בה, אהבת אותה. היא מילאה את חלומותיך עוד לפני שהיא אמרה את המילים הראשונות שלה. כשכל מה שהיא עשתה זה לישון ולהניק, היא כבר הייתה היצור הכי יפה ומושלם בעולם. איך מישהו כל כך קטן וכל כך שביר יכול לגרום לנו להרגיש כל כך עצומים?
זוהי, ללא ספק, אחת התעלומות הגדולות של ההורות. ואת התשובה לשאלה הזו אי אפשר לתאר במילים. שום ספר או תיאוריית גידול ילדים לא מציעים הסבר הולם.
גם כשאנחנו לא מולידים את הילדים שלנו בעצמנו, אבל הם נכנסים לחיינו דרך אימוץ, אנחנו אוהבים אותם באותה עוצמה. גם אם הם לא נושאים את הקוד הגנטי שלנו, אנחנו אוהבים את הילדים שלנו כי הם שלנו. הם ילדים שנולדו מהלב שלנו, וזה משהו שאמהות ואבות מאמצים מבינים היטב.
כמובן, תמיד יש מישהו להוט להזכיר לנו את המדע מאחורי ההתפוצצות הזו של רגשות, חלומות ואפילו דאגה לגבי היצורים הזעירים והמושלמים האלה. הם תוצאה ברורה של סדרה של תהליכים ביולוגיים המווסתים על ידי אוקסיטוצין, הורמון האימהות. הורמון זה מכין אותנו להיענות לצרכים של תינוקות שזה עתה נולדו.
אבל, ללא ספק, כשאנחנו מדברים על האהבה המושלמת והבלתי נדלית הזו, הניסיון לצמצם אותה לביולוגיה פשוטה פשוט לא עושה את זה. אנחנו אוהבים את הילדים שלנו באותה דרך שאנחנו נושמים.
הם חלק מאיתנו, שלוחה של הלב שלנו, ויש חבל טבור דמיוני שמצטרף אלינו לכל החיים. עבורנו, הילדים שלנו הם דמות השלמות, מרכז היקום שלנו שתמיד נדאג לו, בכבוד.
להחזיק חיים חדשים בזרועותינו
לעתים קרובות מתעלמים מהקשר הקסום, הבלתי ניתן להפסקה ומהותי בין יילוד להוריו במרחבים המוקדשים לאימהות. מה גם שלפעמים אנחנו שוכחים שלהולדת ילדים זה עבודה של שני אנשים.
אנו נוטים להתעלם מהרגשות העמוקים שחווים גם גברים כאשר הם רואים את בניהם או בנותיהם שזה עתה נולדו. זהו רגע בלתי נשכח ומתעלה גם עבור אבות.
מה שאנחנו מרגישים הוא גם תוצר של ההיסטוריה שלנו
הבאת ילד לעולם היא תוצאה של תהליך שמגדיר ומזהה אותנו. כאשר אישה בלידה בחדר לידה, היא חווה את אחד הרגעים המיוחדים בחייה. עם זאת, כל מה שמוביל לרגע זה מהווה גם מורשת ייחודית. חוויות קודמות אלו מגדירות את האם, את האב ובהמשך את הילד עצמו.
- יתכן מאוד שלבני הזוג היו קשיים בחיפושיהם להפוך להורים. מה שהם מרגישים לגבי הגעתו של התינוק הזה הוא משהו מאוד אינטנסיבי, מכריע ומשמעותי.
- יחד עם זאת, יש הרבה תינוקות "קשת בענן" שנולדים מדי יום. הוריהם נושאים בליבם את אובדן התינוק הקודם שלנצח יזכרו ויקר להם. זיכרון זה גורם להם לחוות לידה חדשה בצורה שונה ואינטנסיבית יותר.
- לידה מוקדמת היא מצב נוסף שיש לו השפעה רבה על האופן שבו ההורים חווים את הגעתו של ילד חדש. פחד, רגש וסבל מלווים את פרק הזמן הזה כשהתינוק הקטנטן שלהם נלחם על חייו. הורים לפגים נתונים לרגשות מורכבים מאוד, כאשר פחד ותקווה רוקדים יחד בליבם.
כל כך זעיר, ובכל זאת הרגשתי את האור שלך בתוכי
אמהות בהריון יכולות לחוש בתנועת העובר כבר בשבוע ה-7 או ה-8 להריון. עם זאת, אמהות מנוסות עשויות לזהות תנועה עוברית אפילו מוקדם יותר.
כאשר אמא חשה בתנועות הרפרוף של ילדה שטרם נולד, משהו משתנה, משהו נדלק. רגשות חדשים מתעוררים לחיים.
זה הרגע שבו היא נעשית מודעת לחלוטין לכך שהיא נושאת בתוכה חיים. כמעט בלי לדעת זאת, אהבה עזה, אינסופית ובלתי נתפסת משתלטת עלינו בצורה שאיננו יכולים לשלוט בה.
ואנחנו נותנים לאהבה הזו לזרום ולסחוב אותנו. ככל שחולפים שבועות וחודשים, תנועות הרפרוף הללו הופכות אינטנסיביות יותר. אנו חולמים על הפנים של ילדנו ומדמיינים את הקול שלה, החיוך שלה. יחד עם השותפים שלנו, אנחנו תוהים למי היא תיראה.
מצד שני, גברים ונשים רבים בחרו באימוץ כדי להגשים את רצונם להיות הורים. גם הם חולמים על הילד הזה שיום אחד יהפוך לחלק מהם.
בדרך זו, הם עוברים את התהליך המיוחד שלהם. הם חולמים, מדמיינים ומתכננים באותה עוצמה והתעלות כמו כל הורה אחר.
ברגע שאנו מחזיקים את החיים החדשים המיוחדים בזרועותינו, כל מה שאנו יכולים לעשות הוא לחבק את ילדנו בכוח עדין ולהפוך אותו לשלינו. אנו מרגישים את המהות שלו, את עוצמת ליבו, את חום עורו ואת העוצמה שבה הוא זקוק לנו. ועכשיו מונחת לפנינו המשימה הגדולה מכולן: הורות.
להרגיש זה לחיות. וכפי שאמרנו קודם, מילים לא יכולות לתאר את רגשות האהבה והאושר העזים שמגיעים עם היותם הורים. כל רגע שחולקים עם ילדינו הוא חוויה שאי אפשר לתאר במילים.
