חשיבות השגרה של ילדכם

פסיכולוגית ואם לשתי ילדות קטנות, נטלי סאנצ'ז, מסבירה את הדברים הבאים: שגרה חשובה, אבל תזמון קפדני לא.

האם לוחות הזמנים יכולים להיות גמישים? היא משיבה: עידוד גמישות חשוב כי זה נותן לך את היכולת להסתגל.

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להסתגל לעולם המשתנה ללא הרף על ידי גמישות במבנים שלנו, במיוחד המנטליים.

"החיים הם שינוי", אומרים בודהיסטים, ועלינו להכין את ילדינו לכך.

סאנצ'ס אומר שחלק מהאנשים מבלבלים בין שגרה ללוחות זמנים, והם לא זהים. הדבר החשוב, היא אומרת, הוא שילדינו יבינו את מושג הזמן. הם עדיין לא יודעים מה זה חצי שעה או שעה.

קיום שגרה יעזור להם לדעת מה לעשות אחרי כל משימה או ספציפית מה יקרה אחרי כל פעילות.

השגרה מציעה יציבות

"לילדים אין מושג מדויק על איך כל יום מתרחש. כשיש להם שגרה, הם יכולים להבין מה יקרה", היא מסבירה.

לדוגמה, בשגרה כללית, ילד יכול לדעת שקודם כל הוא קם. אחר כך הם שוטפים את הפנים ומצחצחים שיניים. אחר כך הם אוכלים ואחר כך הולכים לבית הספר.

בשגרה כללית זו, הילד יוכל לצפות מה יקרה לאחר מכן.

ואם לילדכם יש מושג מה קורה אחרי כל דבר, הוא ירגיש יציב ובטוח.

"ילדים, כשהם נכנסים לחרדה, נותנים להורים שלהם את הרושם שהם מתנהגים בצורה לא טובה. באמת מה שקורה זה שהם לא מבינים מה עליהם לעשות ומה אסור לעשות", היא אומרת.

לדוגמה, סאנצ'ס אומר שעבור ילדים שרגילים להתרחץ כל ערב לפני השינה, בזמן האמבטיה הם יודעים שהם מתקרבים לשעת השינה.

אין להם תוכניות לשחק, לצפות בטלוויזיה או להתחיל בפעילויות אחרות. הם יודעים שהם יכולים לצפות שבכל ערב לאחר האמבטיה הם הולכים לישון.

מאמר בפסיכולוגיה מחזק את מה שסאנצ'ז אומר: ילדים צריכים לעקוב אחר שגרה כדי להרגיש בטוחים ורגועים בסביבתם.

השגרה עוזרת להם להזדהות

המאמר גם מדגיש שאם נקבע שגרה, הילדים ילמדו שלכל פעילות יש את הזמן והמקום שלה. עם החזרה, הם יתחילו להיות מסוגלים לווסת את השגרה שלהם.

ילדכם יהיה מסוגל לחשוב: "אני לא קם מהשולחן לשחק כי אני יודע שיהיה לזה זמן אחר כך. אני צריך לסדר את הצעצועים שהשתמשתי בהם לפני האמבטיה...".

זה עוזר להם להבין טוב יותר את הסביבה שלהם. זה גם מאפשר להם לפתח את השליטה העצמית והעצמאות שלהם.

הרגלים הם כלי למידה. הם לא מיידיים. הם נלמדים דרך חזרה ותרגול.

אם נזכור את הזמן הדרוש ללימוד שגרה חדשה, יהיה קל יותר לקבל את הסבלנות לעזור לילדנו להסתגל אליה.

מצד שני, אם נאבד תקווה ואנחנו דורשים יותר ממה שהילד שלנו יכול לתת לנו, ייתכן שאנו יוצרים עבורם חוויה שלילית שהם לא ירצו לחזור עליה.

הנה כמה עצות נוספות כאשר אנו מנסים ללמד את ילדינו:

• אל תיתן פקודות סותרות
• אם תאמר לילדך להתקלח, לסדר את החדר שלו ולהמתין ליד השולחן, מבלי לומר לו את ההזמנה, הוא יתעלם ממך. תן להם את הצעד הראשון. כשהם סיימו אותו, השני. אם ילדכם מבוגר מספיק כדי לשנן פקודות, כתבו אותן ואמרו לו אילו מהן עומדות בראש סדר העדיפויות. אל תחכה שהם יבינו את זה, כי יש לך סדרי עדיפויות משלך.