פציעות פנטום בילדים: מה שאתה צריך לדעת
לפעילויות ספורט תחרותיות בילדות יש עלויות. חלק מהילדים אינם מסוגלים להתמודד עם לחץ ומפגינים כאבי גוף או קשיי ניידות, בין מחלות גופניות אחרות. אבל, לאחר בדיקה קלינית, הרופאים אינם מסוגלים לאמת את נוכחותו של נגע אמיתי כלשהו. קבוצה זו של פתולוגיות ידועה כנגעי פנטום בילדים.
קידום פעילות גופנית מילדות היא חיונית, אך עלינו לוודא שהספורט יתבצע בצורה פנאי, ללא דרישות המייצרות רגשות שליליים. כך אנו נמנעים מסבל פיזי ונפשי אצל ילדים קטנים.
מהו כאב פנטום?
מקובל לשמוע על איבר פנטום לאחר קטיעה, אבל מצב זה הוא משהו אחר לגמרי.
ילדים עם פציעת פנטום הם ילדים שסובלים מכאב אמיתי, ממש כאילו הם סובלים מפציעה טראומטית בחלק כלשהו בגוף שלהם. אז, אנו יכולים לומר שכאב פנטום הוא תחושה פיזית ורגשית לא נעימה, שמקורה במוח.
זה בדרך כלל מצב כרוני למדי ומשפיע על הילד ברציפות (כל יום) או לסירוגין (עם הקלה רגעית). וכמו כל מחלה הנמשכת לאורך זמן, היא פוגעת במישור הפיזי, החברתי והרגשי של התינוק.
המיקום השכיח ביותר של כאבי פנטום הוא בגפיים, ושכיח שיש תסמינים קשורים אחרים שאינם קשורים ישירות לפציעה לכאורה.
טיפול בנגעי פנטום בילדים
ראשית, הרופא יבצע היסטוריה יסודית ובדיקה גופנית מלאה על מנת לסווג את הכאב. לעתים קרובות, הם יזמינו מחקרים משלימים מסוימים על מנת לשלול פציעות מגורם אורגני, כלומר מחלות גופניות.
כאשר שוללים גורמים אפשריים אחרים לכאב, החשד למצב זה הופך מוצק יותר. בהתחשב בכך, חשוב לייעץ לילד ולמשפחתו לגבי האמצעים הטיפוליים הדרושים כדי להקל על אי הנוחות שלהם.
הטיפול בפציעות פנטום בילדים מצריך עבודה רב תחומית, המערבת את הרופא, הפסיכולוג ובני המשפחה.
לגבי טיפול בכאב, אין תרופות ספציפיות, וחשוב לא לעשות שימוש לרעה במשככי כאבים ללא מרשם.
חשוב מאוד להציע לילד גישה פסיכולוגית נכונה, שכן יש קשר ישיר בין פציעות פנטום לביקוש בספורט.
באמצעות פציעת הפנטום, הילד משיג באופן לא מודע את מה שהם צריכים: הם מקבלים הזדמנות לנוח או להשעות את פעילות הספורט היוצרת מתח רגשי גדול. פעמים רבות, הרגש הזה מתעורר מתוך פחד להיכשל בתחרות.
לבסוף, ההורים צריכים לחשוב על הלחצים שהם מפעילים על ילדיהם וכיצד זה משפיע על רווחתם.
כיצד למנוע פציעות פנטום בילדים
אחת הדרכים למנוע מצב זה בילדים היא הפחתת דרישות תחרותיות, בנוסף לעידוד הספורט כפעילות בריאה, המציע להם הזדמנות ליהנות ולהתפתח.
סוג זה של פציעה נוטה להתרחש בתדירות גבוהה יותר בענפי ספורט כגון בייסבול (באירופה) או כדורגל (בספרד). במילים אחרות, זה קורה בדיסציפלינות הפופולריות ביותר בכל אזור.
ציפיות מוגזמות של ההורים מהתפקוד של ילד עלולות להזיק לבריאותו ולרווחתו.
לפעמים הדרישות הללו מגיעות ממאמנים, שמחפשים ביצועים אתלטיים טובים יותר. אבל, על ידי הכפפת ילדים לרמה כזו של תחרותיות, הם יכולים לקבל את התוצאה ההפוכה.
ספורט כהרגל בריא
פעילות ספורטיבית לילדים חייבת תמיד להיות בליווי מבוגרים, בצורה מקיפה, חיובית ובהסכמה עם קטנטנים. תמיד יש להקשיב לרצונות הקטין ולכבד אותם, שכן יש להם מספיק אוטונומיה לקבל החלטות הקשורות למשמעת שלהם.
זה הגיוני שילדים ירגישו את הרצון לנצח, כמו גם הסובבים אותם. עם זאת, מבוגרים חייבים לשדר לילד שהשתתפות חשובה יותר מניצחון.
הסביבה בספורט תחרותי בדרך כלל לא קלה, אך על ההורים להציע את התמיכה הדרושה לילדיהם. חשוב להיות גמישים ולשים לב לצרכיהם בכל עת.
פעילות גופנית משפרת את ההתפתחות המוטורית, מונעת התנהגות בישיבה, מפחיתה מתחים ומשפרת את מנוחת הלילה של הילד. בנוסף, הוא משפיע לטובה על מודעות הגוף ומונע בעיות הקשורות ליציבה לקויה.
הספורט מתבצע בסביבות בריאות ומשפר את הכישורים החברתיים של הילדים . זה עוזר להם לכבד אחרים, לשפר את הביטחון העצמי שלהם, להפחית חרדה ולעבוד על שליטה עצמית.
לסיכום, חשוב לנצל את הספורט בילדות, מבלי ליצור לחצים שעלולים להזיק לילדים פיזית ורגשית.
