מאז שנכנסת לחיי, אני ישנה פחות אבל מחייכת יותר

עשית את זה: מאז שהגעת הפכת את חיי על פיה, הפכת את ליבי ב-180° לעבר האושר הכי עז ומעשיר. אין ספק שלקחת ממני שעות שינה, אבל גם נתת לי עתיד מלא בדמיון. עכשיו אני מחייך יותר, אני לא רק נושם, אני חי בעולם שהוא יותר אינטנסיבי, צלול יותר ומלא בצבעים.

אנו יודעים שהורים חדשים רבים בעולם ההורות חוו את אותו הדבר. זה כאילו מישהו שמר בסוד את הניואנסים הקטנים המלווים את הגעתו של ילדכם. ניואנסים כמו המחסור בשינה, הפחדים, ההנקה, ההתכווצויות והבכי של התינוק נכתבו כולם באותיות הקטנות שלא כולם קוראים לפני שמחליטים להביא ילד לעולם.

עם זאת, כל זה לא משנה. זה באמת על הידיעה שלא הכל קל להבנה; שיהיו ימים קלים יותר וגם קשים יותר. הדבר החשוב הוא לדעת לקרוא את הצרכים של הרך הנולד ובעיקר ליהנות ממנו. זה בדיוק מה שמוסבר בספר המעניין "המושג של הרצף" מאת ז'אן לידלוף.

כאשר תינוק מגיע לעולם, להורים רבים יש תוכנית קבועה משלהם כיצד לגדל ילד. עם זאת, בהורות, אין תוכניות. החוקים שהוצעו לנו על ידי ההורים, האחים או החברים שלנו אינם תמיד הנכונים עבור ילדינו. מדובר על לחיות יום יום, רגע אחר רגע, עם התינוק, וללכת אחרי האינסטינקט שלנו כדי להגיב בצורה הטובה ביותר.

באופן דומה, חשוב לזכור שהשנים הראשונות של ילדנו הן "רצף", כפי שהסביר ד"ר לידלוף. רצף בין גוף האם לתינוקה, כאשר הדבר היחיד שקובע הוא הקרבה הפיזית והרגשית, המגע, העור, החיבוקים, המבטים...

וכן, זה יכול להיות מתיש, מתיש מאוד, אבל גם מספק להפליא.

אני מחייך כי אני יודע שאני מצליח

לפעמים אני מחייך כשאני רואה את הפנים האלה במראה שאני בקושי מזהה... זה אני? האישה הזו באמת אני? העיגולים השחורים על העיניים שלה הם שלי? כמה זמן עבר מאז שהרמתי מברשת שיער? ממתי אני מזניח את המראה שלי?

אחרי שחשבת על זה בכל פעם שאתה נתקל בהשתקפותך כשאתה הולך לשירותים, אתה פולט אנחה ארוכה, מחזיר את קווצת השיער הרופפת מאחורי האוזן שלך. "ואז מה?" - אתה אומר לעצמך. "למי אכפת איך אני נראית אם התינוק שלי בסדר ואם אני עושה עבודה טובה כאמא?"

אמא שמתגאה בתינוק שלה לא מודעת לתשישות העמוקה שצברה

לידת ילד מפעילה מנגנוני אזעקה במוח של האם באופן שלפעמים היא אפילו לא מודעת לצרכיה הפיזיים שלה.

• זהו מנגנון טבעי המבטיח את תשומת הלב והטיפול המתאימים לתינוק. עם זאת, עלינו להיזהר לא להזניח את עצמנו כפי שאנו צריכים להיזהר לא לשרוף את עצמנו.
• כאשר הגוף והמוח צוברים יותר מדי שעות רצופות של מאמץ מתמשך, אנו יכולים, לעיתים, להתאמץ יתר על המידה ולסבול מרמה של מתח לא מודע שעלול להשפיע באופן רציני על בריאותנו.
• מסיבה זו יש חשיבות מכרעת לחלוקת משימות. אבות יכולים גם לעזור לגדל ילד. אב יכול לבצע בדיוק את אותן משימות שאמא יכולה למעט, כמובן, הנקה.
• תנו לנו ליהנות מגידול ילדים במלואם על ידי חלוקת לא רק אחריות אלא גם עייפות. תן לעיגולים השחורים להשפיע על שתי העיניים שלנו. בואו נאזן את התשישות עם כמות שווה של אושר, הדאגות עם החיוכים.

אז, זכרו: אתם עושים עבודה נהדרת עם התינוק שלכם, אין ספק בכך. אבל לעולם אל תזניח את עצמך בתהליך.

מכיוון שיש לי אותך לצידי, רגשות חיוביים הם חלק מחיי

להיות אמא, או אבא, משנה מבנים מסוימים במוח שלנו - אנחנו יודעים את זה. מינון נוסף זה של אוקסיטוצין לא רק הופך אותנו למגוננים יותר, רגישים יותר לצרכי ילדנו, הוא גם עוזר לנו לשפר היבטים שהופכים אותנו לאדם טוב יותר כמו אמפתיה, חתירה להצלחה, חוסן, חלומות ואפילו הצורך לטפח ערכים מסוימים שהופכים את העולם הזה למקום טוב יותר.

מצד שני, מאז לידת ילדך הפכת את החולשות שלך לחוזקות. הפעולה הפשוטה של חיבוק ילדכם מעלה חיוך. אל תשכח שחיוך הוא לא רק השתקפות של הרווחה הפנימית שלך, זה גם האור שמנחה את ילדך.

חיוכים הם מחווה רגשית משמעותית ביותר המנחה את ילדך להתנהגות חברתית נכונה, תקשורת וחיבה כלפי יצורים אחרים. החיוך היפה שלך משדר אהבה והכרה שעוזר לילדך לבנות קשר חזק.