אמצעים להפחתת הסיכון לתסמונת מוות פתאומי של תינוקות
ישנן אסטרטגיות מסוימות שיכולות לסייע במניעת תסמונת מוות פתאומי של תינוקות. האמצעים כוללים הנקה, שימוש במוצצים, שמירה על חדר תינוקך בטמפרטורה קרירה, חיסון תינוקך, השכבתו במיטה עם הפנים כלפי מעלה וחלוקה איתם חדר.
אחד האירועים הקשים ביותר שיכולים לקרות לכל אם או אב הוא איבוד ילדם לתסמונת מוות פתאומי של תינוקות (SIDS).
אבחנה זו משמשת כאשר ילד מתחת לגיל שנה מת בפתאומיות וכאשר לא ניתן לקבוע סיבת מוות מדויקת, גם לאחר חקירה רפואית ומשפטית מעמיקה, כולל נתיחה.
הסטטיסטיקה המוצגת ב"ספר הלבן על מוות פתאומי", שפורסם על ידי איגוד הילדים הספרדי, אומר שבספרד מדי שנה מתים כ-900 תינוקות עקב SIDS.
תסמונת זו היא גם סיבת המוות המובילה לתינוקות בין גיל חודש לגיל שנה באירופה. כ-2300 תינוקות מתים מ- SIDS בארה"ב מדי שנה.
מוות פתאומי משפיע לרוב על תינוקות שגילם בין 1 ל-4 חודשים, וב-90% מהמקרים, תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
למה זה קורה
רוב המומחים מאמינים כי SIDS יכול להתרחש כאשר לתינוק יש פגיעות בסיסית (לדוגמה, תפקוד לא תקין או לא בשל של הלב או מערכת הנשימה); או חשופים לגורמי סיכון מסוימים (כגון שינה על הבטן או עם מצעים רכים או מרופדים) במהלך תקופה מכרעת של התפתחותם.
אבל האמת היא שעדיין אין להם בסיס מדעי להסביר מדוע ילדים מתים בפתאומיות. מה שבטוח הוא שזה לא מבודד או נדיר. לכן, קבוצה של רופאי ילדים הגתה אסטרטגיות מסוימות כדי למנוע מהתסמונת הזו להשפיע על ילדים.
אחד מהם הוא להניח את התינוק לישון בשכיבה. זה אומר שהילד חייב להיות עם הפנים כלפי מעלה.
זה סותר את מה שהאמהות והסבתות שלנו תמיד אמרו לנו כשהם המליצו לנו לתת לילדים לישון על הבטן או על הצד כדי למנוע מהם לטבוע בגלל הקאות. ולמרות שחלק מרופאי ילדים ממשיכים לייעץ זאת, המדע אומר אחרת.
בשנת 2000, האקדמיה האירופית לרפואת ילדים (AAP) שינתה את המלצותיה הקודמות כדי להפחית את הסיכון למוות בעריסה: מחקר עדכני הראה שהמצב הבטוח ביותר להרדים תינוק הוא על הגב.
כאשר תינוק ישן על הבטן, יש סיכוי גבוה יותר להתחמם יתר על המידה, להפסקות נשימה ולנשום את האוויר שזה עתה נשף, אשר חסר חמצן.
"קבוצת חוקרים גילתה שלתינוקות שמתו ממוות פתאומי היו רמות סרוטונין נמוכות מהרגיל בגזע המוח. הסרוטונין מווסת את הנשימה, קצב הלב ולחץ הדם בזמן שאנו ישנים. מומחים ממשיכים לחקור את המוח, מערכת העצבים האוטונומית, וגנטיקה, בחיפוש אחר תשובות."
-Journal Association Medical Association-
מועצות ה-AAP ממליצות:
- שינה בשכיבה (על הגב).
- שימוש במשטח קשיח (מזרון).
- הנקה.
- חולקים את החדר עם התינוק, אבל לא את המיטה.
- חיסון התינוק.
המלצות אחרות
כאשר שוקלים שימוש במוצצים, זה מומלץ כגורם הגנה מפני SIDS.
הם גם מציעים להימנע ממגנים רכים / כריות / שמיכות בעריסה שעלולים לחנוק את התינוק. הימנע גם מחום מוגזם בחדר.
הימנע מחשיפה לטבק, על כל צורותיו. להמנע מנשים הרות מעישון, ומאחרים המעשנים בסביבתן.
באופן דומה, הם לא מעודדים שימוש באלכוהול ו/או כל סוג אחר של סמים על ידי שני ההורים.
שתף את החדר
אחת ההמלצות של רופאי הילדים היא לחלוק את החדר עם התינוק כדי שלקטנה תהיה יותר תשומת לב. הם לא ממליצים לחלוק את המיטה, למרות שזה עומד לדיון.
ישנן תרבויות ומומחים שמצדדים בשינה משותפת, המורכבת מכך שהילד ישן עם מבוגר, לרוב במיטה ועם האם בתדירות גבוהה ולמספר שעות בכל פעם.
שינה משותפת, נוהג נפוץ ואבותי, חדלה להתאמן במדינות המערב ב-200 השנים האחרונות. ללא ראיות, נטען כי פרידה מוקדמת מהאם תעדיף אוטונומיה גדולה יותר של הילד.
מנהג זה מושרש עמוק ביפן, הונג קונג ומהגרים מבנגלדש בלונדון, תרבויות שבהן שכיחות SIDS נמוכה מאוד.
כמה מחקרים אומרים ששיתוף מיטה משפר את יציבות הנשימה, חמצון וויסות חום, וגורם ליקיצות מסונכרנות עם האם.
זה גם מגביר את העצמאות ומשפר את ההתפתחות הפסיכולוגית של ילדים ואינו גורם לבעיות התנהגותיות או אישיות לכאורה.
