החשיבות של למידה חווייתית

למידה חווייתית היא גישה חינוכית או מתודולוגיה שמטרתה לעזור לילדים ללמוד באמצעות התנסויות. המשמעות היא שהתלמידים ילמדו את המושגים והתכנים של תכנית הלימודים באמצעות מצבים שונים.

מאפיינים של למידה חווייתית

מתודולוגיית הלמידה החווייתית טוענת שלמידה משמעותית מתרחשת באמצעות פעולות. למידה חווייתית מכוונת לסטודנטים להשתתף בלמידה שלהם, במקום לשנן מידע ולהאזין להרצאות.

לשם כך, הם ישתמשו בכל החושים ויכולות החשיבה שלהם בהתנסויות חינוכיות המקושרות למצבים אמיתיים.

למידה חווייתית עובדת יד ביד עם מתודולוגיות למידה אקטיביות אחרות. כאשר היא עושה זאת, היא שואפת לערב את התלמיד בלימוד ובחקירה פעילה של תופעה או מצב מסוים.

הדבר דומה ללמידה המבוססת על אתגרים, פרויקטים או בעיות, נושאי עניין או תיאוריית הלמידה החווייתית של קולב (ELT). כולן אסטרטגיות הוראה-למידה גלובליות המתחשבות בצרכים האישיים של הלומדים, ובדרך זו משלבות ומערבות תכנים ממגוון רב של נושאים.

כפי שכבר אמרנו, המטרה העיקרית של למידה חווייתית היא לגרום לתלמידים להיות מעורבים בסיטואציה לימודית המבוססת על חוויה. כתוצאה מכך, הם צריכים להיות מסוגלים לנתח באופן ביקורתי את התהליך שעליהם לבצע ואת האלמנטים, הפעולות והמושגים החדשים שהם לומדים עליהם.

היתרונות של למידה חווייתית

• היא מאפשרת לתלמיד ללמוד דרך התנסות ומצבים הקשורים לסביבתו הקרובה. בדרך זו, הם יכולים לקבל חזון כולל של מה שהם לומדים.
• זה תקף לרמות השכלה ולגילאים שונים, כל עוד מצבי ההוראה מתוכננים ומפותחים כהלכה.
• היא מאפשרת למידה משמעותית, מעמיקה וארוכת טווח.
• זה נותן לתלמיד תפקיד מוביל על ידי עידוד השתתפות, שיתוף פעולה ומחויבות.
• בנוסף, זה עוזר לתלמידים להשיג אוטונומיה בתהליך הלמידה שלהם, ולקבל שטעויות הן חלק מכל תהליך חוויתי.
• היא רואה במחנך שחקן מרכזי בתהליך הלמידה של התלמיד, הנוטל על עצמו את תפקידו של מדריך ומגשר. על המורה ליצור מערכת יחסים חיובית עם תלמידיו על מנת ללוות אותם ולטפל בכל אחד מצרכיהם המיוחדים.

• מטרתו לסייע להתפתחות הטבעית של הילד כתוצאה מלמידה חווייתית שבה נכנסים לתמונה ידע מגוון ולפיכך נושאים. בנוסף לכך, הם יחוו ממדים וגורמים חברתיים, תרבותיים, פסיכולוגיים ואישיותיים שונים.

למידה דרך התנסות

למידה חווייתית צריכה, אם כן, להיות ממוקדת בפעילויות חינוכיות שתוכננו סביב התנסויות. זאת אומרת, פנייה למצבים אמיתיים, מעשיים ואמפיריים כדי ללמוד מקצועות בית ספריים.

לדוגמה, אתה יכול להשתמש בטכניקות של משחק תפקידים או דינמיקה קבוצתית כדי ללמוד על ספרות או מיומנויות חברתיות. אתה יכול לתעדף מגע ישיר עם הטבע כדי ללמוד ביולוגיה או פיזיקה. אתה יכול גם להשתמש באמנות או בהבעה מוזיקלית כדי לפתח מיומנויות פסיכומוטוריות או יצירתיות.

בנוסף לכך, למידה מהחוויה, או באמצעותה, משפיעה לא רק על התפתחות האינטליגנציה והחושים של הילד, אלא היא גם מפתחת את רגשותיו.

כאשר אנשים חיים מתוך חוויה, הם מביאים לידי ביטוי תחושות ורגשות המאפשרים להם להתפתח או להתחבר להיבטים שונים באישיותם.

בקצרה...

החשיבות של למידה חווייתית נעוצה בעובדה שהיא משתמשת בחוויות כדי להקל על הלמידה. זה המקום שבו המתודולוגיה הזו כל כך חשובה ומועילה.

כאשר נוכל לשקף את הידע, המיומנויות והיכולות שהיינו צריכים כדי להשתמש במצב ספציפי, אז נחווה באמת מהי למידה.