הבינו את הפחדים של ילדיכם מבלי להגן יתר על המידה
ילדים מגלים את העולם. עבורם הכל חדש, מפתיע ולא ידוע. לכן, זה נפוץ עבורם לחוות מספר רב של פחדים לפני שהם מבינים במלואם כל מרכיב בסביבה שלהם. מבוגרים לרוב תורמים, מבלי לדעת ומתוך כוונותינו הטובות ביותר, להגברת הפחדים הללו. אז איך נוכל להגיב ביעילות ובכבוד? התשובה היא להבין את הפחדים של ילדיכם מבלי להגן עליהם יתר על המידה.
חשוב לזכור שהורות היא לרוב עניין של ניסוי וטעייה, שכן אף הורה לא נולד יודע הכל ואף ילד אינו זהה לילד הבא. בהקשר זה, עלינו להיות סבלניים כלפי ילדינו, אך גם כלפי עצמנו. בסופו של דבר, שנינו לומדים!
מהן הטעויות השכיחות ביותר שאנו עושים בכל הנוגע לפחדים של ילדינו?
כשאנחנו חדשים בהרפתקת ההורות, זה נורמלי למצוא את עצמנו מרגישים אבודים במצבים רבים. גם אם כבר יש לנו יותר ילדים, אנחנו צפויים להתמודד עם אתגרים חדשים שמעולם לא נאלצנו להתמודד איתם קודם לכן. ובכל זאת, ישנן שתי עמדות נפוצות מאוד שעלינו להימנע.
צמצום פחדי ילדות
זו אחת הגישות שאנו המבוגרים מאמצים לרוב לנוכח פחדים של ילדים. או בגלל חוסר היכולת שלנו לשים את עצמנו בנעליים שלהם או בגלל הרצון שלנו להרגיע אותם, אנחנו נוטים למזער את רגשותיהם. לכן, מקובל שאנו מוציאים ביטויים כמו: "זה לא כזה נורא", "אין צורך לבכות" או "בכי זה לתינוקות".
עלינו לנסות להבין שהסערה שנראית לנו לא מזיקה עלולה להפחיד את הקטנים. שחיה או חרק עשויים להיראות מסוכנים במבט ראשון. ושפעילויות יומיומיות כמו שינה בחושך או שטיפת שיערן יכולות לייצר פחד מסיבות שונות.
למרות שאולי לא נוכל להבין באופן רציונלי את הפחדים שלהם, הם קיימים ומשמעותיים עבורם. לכן, הצעד הראשון הוא תמיד לאמת את הרגשות שלהם ולהרגיע אותם שזה נורמלי לפחד לפעמים. אם נמעיט בפחדים וברגשות שלהם, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, נשפטים או נלעגים.
אם הכוונה שלנו היא להרחיב או להרגיע את הילד, גם זו לא אסטרטגיה טובה. תמיד יהיה צורך שהם ירגישו מובנים ומקבלים תוקף כדי שמכאן נוכל להדריך אותם כיצד להתמודד עם הפחד שלהם.
הגנה יתר על המידה על הילדים שלנו
בקצה השני של הספקטרום נמצאים אותם הורים, שמתבוננים בפחד אצל ילדיהם, עושים הכל כדי להגן עליהם. לכן, אם הילד חושש מהשואב או מכלב, אז כשהילד בוכה, הם ירימו אותו, ירחיקו אותו מהחפץ הפחד, וינסו להרגיע אותו במשפטים כמו: "אני צודק הנה, אני אשמור עליך". באופן דומה, אם הילד מפחד לישון לבד, ההורים עשויים לבחור לקחת אותם למיטה הזוגית כדי לגרום להם להרגיש בטוחים.
כל הפעולות הללו מונעות מאהבה והרצון למנוע מהילד לסבול. ובוודאי, הם ישיגו את מטרתם בטווח הקצר והילד יירגע. עם זאת, אנו נמנע מהם להתמודד עם אתגרים ולפתח ביטחון עצמי. זה מיותר להרגיע אותם על ידי אמירת דברים כמו, "אמא ואבא נמצאים כאן", כי במוקדם או במאוחר, אמא ואבא לא יוכלו להיות לצדם.
כשהילד שלך צריך לצאת לעולם, כשהוא מתחיל בית ספר והופך לעצמאי, אתה צריך שהם יהיו בטוחים בעצמם. אתה צריך שהם פיתחו את הכישורים להתמודד עם פחדים מסוימים ולהרגיש מסוגל לעשות זאת.הבינו את הפחדים של ילדיכם מבלי להגן עליהם יתר על המידה
כמו במצבים רבים הקשורים לגידול ילדים, המפתח הוא למצוא איזון. לא יותר מדי חומרה ולא יותר מדי סלחנות יהיו חיוביים. לא להמחיז או להמעיט בפחדים של ילדים לא יקרבו אותנו לתוצאות הרצויות. לכן, עלינו לזכור שני כללים:
- התייחסו לילדכם כפי שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם,
- זכור להכין את ילדך להתמודד עם העולם בעצמו.
אם תזכור את המצוות הללו, יהיה לך קל יותר להחליט כיצד לפעול בעתות משבר. זה יבוא לך באופן טבעי לנחם, לתמוך ולהבין את הילד שלך כי זה מה שאתה עצמך היית צריך אם היית מפחד. במקביל, תוכל להציע לילדך אוטונומיה הולכת וגוברת.
תוכלו לקחת אותם ביד לשואב כדי שיראו בעצמם שזה לא מזיק. ואתה תישאר לצידם בזמן שהם נרדמים בחדר משלהם. מעל לכל, זכרו שאין נוסחאות קסם ושאינסטינקט זה מראה לעתים קרובות את הדרך כדי שתוכלו להבין את הפחדים של ילדיכם מבלי להגן עליהם יתר על המידה.
