כשיש לך אח, יש לך בן לוויה לכל החיים
להחזיק אח פירושו להיות בן לוויה לכל החיים. מאז שהייתי קטן, אח שלי שם בשבילי, והבטחתי להיות שם תמיד בשבילו.
אני זוכרת את ילדותי ומהרהרת בהווה שלי. במהלך סיפור חיי, אני יכול לראות שתמיד היה אדם אחד לצדי. אולי המתנה הכי טובה שהורי יכלו לתת לי.
ללא ספק, להיות אח פירושו להיות בן לוויה לכל החיים... המלווה הכי נאמן, נאמן ובאמת ללא תנאים.
אח שלי תמיד היה שם בזמנים הטובים. ולגבי הזמנים הרעים - כשנדמה שאנשים נעלמים - אחי מעולם לא איכזב אותי.
חבר לכל ההרפתקאות שלי, מקביל בכל הקרבות שלי. אחי עזר לעצב את האישיות שלי, הוא היועץ מספר אחת שלי והמגן האדוק שלי בכל פעם שאני מסתבך בצרות.
הוא המחזיק בסודות העמוקים ביותר שלי. הוא היה זה, כשהיינו ילדים, שלימד אותי ללכת ולצחוק.
לפעמים להיות אח זה אפילו יותר טוב מאשר להיות גיבור על
-מארק בראון-
אחי מלא באהבה ואור, והוא הפרס הגדול ביותר שהחיים יכולים להעניק לי אי פעם. ובגלל זה, ככל שחולפות השנים, אנחנו יותר ויותר קרובים.
אני מתפלל שתמיד תהיה לי הזכות והשמחה בנוכחותו. אני שמח ואסיר תודה עבורו מכל כך הרבה סיבות. אח, אני אוהב אותך בכל ליבי!
אחי הוא תיבת אוצר מלאה בזיכרונות
אחי, מלבד היותו בן לוויה שלי לכל החיים, היה, הוא ותמיד יהיה תיבת אוצר מלאה בזיכרונות. אנחנו חולקים את אותן אנקדוטות, והם שחקני המשנה אחד בסיפורי החיים של זה.
ביליתי איתו את רגעי הילדות היקרים והיפים ביותר, שנות העשרה שלי וחיי הבוגרים.
גדלתי, צחקתי וגם בכיתי לצד הדמות הזו של אהבה אינסופית ונדיבות למופת. בילינו בפארק ובצהריים שלמים במשחק וחלקנו צעצועים וממתקים.
רק על ידי ביליתי איתו, למדתי את היכולת ואת הערך של שיתוף.
אחי מעולם לא הראה גרם של קנאה כלפיי. חלקנו את ההרפתקאות המרגשות ביותר וכתבנו יחד את התעלולים התמימים ביותר. הוא לימד אותי איך לחלום, לצחוק וליצור .
רק עם חיוך וניצוץ בעיניים אחי יכול היה להסביר לי את כל העולם. למדתי את ערכי האמון והכבוד דרך הדוגמה שלו.
ידידות היא המורשת שלנו, ויש לנו אלף תצלומים להראות מה היינו, מה אנחנו ומה נהיה.
בכל פעם שאחי ראה אותי כפגיע או כקורבן של עוול כלשהו, הוא היה שם כדי להגן עליי. אם אי פעם פחדתי, החיבוק המגן שלו שימש לי כמגן מפני כל איום.
כשהוא ראה אותי נפגע, הוא תמיד היה שם כדי להתערב. אחי הוא הבעלים של הזכרונות הכי מתוקים ורכים מילדותי.
אח שלי, עם הזמן
הזמן עובר, דברים משתנים, אנשים באים והולכים. אבל יש דבר אחד שתמיד היה קבוע: אח שלי.
בלתי משתנה ובלתי ניתן לשבירה, הוא האדם האמין ביותר בחיי. הקשר שלי איתו כל כך יקר, כל כך מיוחד, כל כך ייחודי...
הוא ממשיך להיות אותו אדם שאני חושב עליו כשאני רוצה לחלוק את הניצחונות וההישגים שלי. אני יודע שהאושר שהוא מראה בתגובה הוא אמיתי וטבעי.
באותו אופן, כשאני צריך מילת עידוד או הדרכה, אחי הוא האדם הראשון שעולה לי בראש.
אחי היה האדם הראשון ששם לב מתי התאהבתי. הוא ראה אותי בוכה, ולא פעם, הוא עזר לי להרהר בטעויות שלי.
למרות ששנינו מבוגרים עכשיו, הוא עדיין האדם שאיתו אני יכול לצחוק על הדברים הכי אבסורדיים. בלי אשמה, בלי בושה - הקשר שמאחד אותנו אינו דומה לשום דבר אחר.
כתף לבכות עליה, אוזן להקשיב, חיבוק מנחם. אוכלים ארוחה משותפת אחרי יום ארוך וקשה של חיים בוגרים בעולם האמיתי. שיתוף חוויות וידע.
זוכרים זיכרונות נעימים מהעבר עם חיוכים על הפנים. תמיד מכבדים את האחראים להעניק לנו את המתנה להיות אחים: אמא ואבא שלנו.
עד היום, אחי הוא מישהו שאני עדיין יכול לבטוח בו. הוא הבחור הזה שלמרות שאנחנו מבוגרים, עדיין נכנע לגחמותיי.
למרות שהעולם סביבנו משתנה ומתקדם, אני יודע שהוא יהיה בן לוויה הנאמן שלי לשארית ימינו.
