חוסר חיסון ומוגבר במקרים של חצבת

בעיקר בשל היעדר חיסון נגד המחלה
עם זאת, מאז 2016, נרשמה בעולם עלייה של 30% במקרי החצבת, בעיקר בשל היעדר חיסון נגד המחלה.
יותר מ-21,000,000 חיים ניצלו מאז שנת 2000 הודות לקמפיין חיסונים נגד החזרת. עם זאת, מאז 2016, העולם ראה עלייה של 30% במקרי החצבת, בעיקר בגלל היעדר חיסון נגד המחלה.

חוסר חיסון הוא אחד הגורמים המובילים מאחורי החזרה הפתאומית של החצבת ברחבי העולם. בשנת 2000, אירופה הייתה על סף הכרזת מיגור מחלה זו. בשלב זה נרשמו בארץ פחות מ-12 מקרים בשנה.

עם זאת, בשל ההגירה ופער החיסונים, אנו רחוקים מלהגיע ליעד זה. לפי UNICEF, יכול להיות שאנחנו מדברים על התעוררות מחודשת של המחלה.

מהן החצבת?

החצבת היא מחלה קשה מאוד ומידבקת שבעבר גרמה לכשני מיליון מקרי מוות בשנה. זה היה לפני החיסון המאסיבי של האוכלוסייה.

כעת, לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), החצבת הרגה כ-111,000 בני אדם. רוב האנשים הללו היו ילדים בין הגילאים 2 עד 3.

מחלה זו נגרמת על ידי וירוס ממשפחת ה-paramyxovirus ופוגעת רק בבני אדם. הוא מתפשט באמצעות מגע ישיר ובאוויר. ראשית, זה משפיע על דרכי הנשימה ולאחר מכן מתפשט לכל הגוף.

השפעות הנגיף עקב חוסר חיסון

נגיף החצבת מתבטא בעיקר באמצעות עלייה בטמפרטורת הגוף 10 עד 12 ימים לאחר ההדבקה. מאוחר יותר, מופיעה פריחה בעור המורכבת מפצעונים בצבע אדום.

הפריחה מתחילה בדרך כלל בפנים ובצוואר ולאחר מכן מתפשטת לשאר הגוף ומגיעה לידיים ולרגליים אחידות. לאחר חמישה ימים, הסימפטומים מתחילים להיעלם ונעלמים.

עם זאת, במקרים אחרים, סיבוכים יכולים להתרחש במהלך התהליך הזיהומי, עם השלכות חמורות. זה כולל עיוורון, דלקת מוח, דלקת ריאות ולבסוף, מוות, אם התסמינים לא מטופלים בזמן.

מקרים חמורים יותר אלו שכיחים בעיקר בילדים מתחת לגיל חמש שיש להם מערכת חיסונית מדוכאת וחיים באזורים של תת תזונה או שבהם החיסון אינו זמין.

מה הסיבה לחוסר החיסון?

חוסר חיסון הוא אחד הגורמים המובילים מאחורי החזרה הפתאומית של החצבת ברחבי העולם
חוסר חיסון הוא אחד הגורמים המובילים מאחורי החזרה הפתאומית של החצבת ברחבי העולם.

דוקטור סת' ברקלי, המנהל הכללי של Gavi, The Vaccine Alliance, מציין כמה גורמים אפשריים להתעוררות המחודשת הזו:

"שאננות לגבי המחלה והתפשטות הכזבים לגבי החיסון באירופה, מערכת בריאות הקורסת בוונצואלה וכיסים של שבריריות וכיסוי חיסונים נמוך באפריקה משתלבים כדי להביא לתחייה עולמית של חצבת לאחר שנים של התקדמות".

מדינות כמו גואטמלה, ניגריה ופקיסטן כבר נמצאות בכוננות להתפרצות אפשרית של חצבת עקב היעדר החיסון. זה ראוי לציון, לאור העובדה שהחיסון נגד חצבת זול מאוד. חברות תרופות ויוניסף הבטיחו את המחיר.

בעוד שהחיסון עולה פחות מדולר אחד, ילדים רבים מקבלים רק אחת משתי המנות הדרושות. זה נובע ממלחמה והיעדר מערכת בריאות תקינה במדינות כמו אלה.

דחיית חיסונים במדינות מפותחות

נתונים אלו והעובדה שבשנת 2012 אישרה אסיפת הבריאות העולמית את תכנית הפעולה העולמית של חיסונים למיגור החצבת נוגדת את הסטטיסטיקה האפידמיולוגית לגבי החצבת במדינות מפותחות.

חוסר חיסון במדינות אלו מדאיג. הייתה התפשטות גדולה של מידע מוטעה לאוכלוסייה על ידי קמפיינים נגד חיסונים. מסעות פרסום אלה טוענים כי אין צורך בחיסון עוד אם ניתן לטפל בתסמינים. מה גם שהם מצביעים על הסכנה של תופעות לוואי אפשריות הקשורות לחיסון.

עם זאת, האמת הפוכה לגמרי. אנשי מקצוע בתחום הבריאות בוחנים קמפיין חיסונים אפשרי בנשים שנולדו בין הגילאים 1971 עד 1981. הסיבה לכך היא שההשלכות של הידבקות בחצבת במהלך ההריון עלולות להוביל להפלה ולפגמים מולדים חמורים.

החיסון נגד חצבת קיים כבר יותר מ-60 שנה והוא בטוח ויעיל. עד כדי כך שזה בדרך כלל ניתן יחד עם החיסונים נגד אדמת וחזרת. נכון שאחוז מהאוכלוסייה מציג השפעות שליליות, אבל אנחנו מדברים על מיליוני חיסונים בשנה.

אמצעי למניעת התפשטות החצבת

בשנת 2001, עמותות כמו הצלב האדום הבינלאומי, ה-CDC, האו"ם, UNICEF ו-WHO חתמו על יוזמת חצבת ואדמת. מטרות היוזמה הן:

  • קרב מידע מוטעה.
  • להבטיח מערכת השקעות מתמשכת.
  • להגביר את התמיכה הציבורית בחיסונים.
  • קח את החיסון לאזורים מדוכאים.
  • למגר את המחלה.

"דרושות השקעות מתמשכות כדי לחזק את מתן שירותי החיסונים ולנצל כל הזדמנות למתן חיסונים למי שזקוק להם"

-רוברט לינקינס (CDC)-

פופולריים