השוואות חברתיות: איך הן משפיעות עלינו
אנו כל הזמן משווים את עצמנו לאנשים סביבנו, אלה ברשתות החברתיות שלנו, אישי ציבור ואפילו דמויות בדיוניות. נראה שהדעה הכללית היא שהשוואות חברתיות נוטות להיות שליליות, ויש להימנע מהן בכל מחיר.
אבל מה אם נגיד לכם שהשוואות חברתיות הן חלק מהאופי שלנו כבני אדם?
האם עלינו להשוות את עצמנו לאחרים?
ליאון פסטינגר הוא היוצר של התיאוריה של השוואה חברתית ודיסוננס קוגניטיבי. הוא מניח שאנשים צריכים להעריך את דעותיהם ויכולותיהם. במילים אחרות, אנשים צריכים לדעת שהם עקביים, ושהבחירות והמחשבות שלהם תקפות.
לפי הפסיכולוג ג'ואל פליו, אנשים התחילו להשוות את עצמם לאחרים כדי לקבל תחושת ודאות, מכיוון שלא הייתה להם דרך אחרת לאשר את תקפות הדעות והכישורים שלהם.
גם כאשר הדברים ברורים יחסית, לעתים קרובות אנו נוטים לבטוח בדעותיהם של אחרים. במילים אחרות, אנחנו סומכים על הדעות שלהם יותר מאשר שלנו כדי לדעת מה לעשות, לומר או לחשוב.
עם זאת, פליו מציין כי ההשוואות הללו אינן נעשות באקראי. במקום זאת, אנו משתמשים באנשים שאנו רואים כדומים לעצמנו. לכן, ברגע שאנו קובעים שיש דמיון עם אדם אחר, אנו סומכים עליו יותר כדי להעריך את הדעות והיכולות שלנו.
כל ההשתקפות הזו מובילה למושג אחידות קבוצתית. העובדה שאנו צריכים חוות דעת מהימנות מאלה שאנו מרגישים דומים לנו מתורגמת לרצון לאחידות קבוצתית. זאת אומרת שאנחנו רוצים להיות יותר כמו אחרים ואחרים להיות יותר כמונו.
דיסוננס קוגניטיבי
אבל מה קורה כאשר עמדותינו ודעותינו אינן תואמות את אלה של אנשים שאנו מחשיבים דומים לעצמנו? לפי פסטינגר, כאשר השוואות חברתיות מובילות לאי-התאמות, מתרחש דיסוננס קוגניטיבי.
דיסוננס זה יוצר מצוקה פסיכולוגית, ויכול להוביל לכך שאנו מבצעים שינויים בהחלטות, בדעות, בעמדות שלנו ובסופו של דבר, במערכות הקוגניטיביות שלנו.
השוואות חברתיות: עד כמה הן מזיקות?
כעת, כאשר אנו יודעים שהשוואות חברתיות הן חלק מהטבע האנושי, נותרה שאלה חשובה. איך השוואת עצמנו לאחרים משפיעה עלינו?
השוואת עצמנו לאחרים תשפיע עלינו בצורה שונה בהתאם למשמעות שאנו נותנים להשוואה. האופן שבו אנו מעריכים את המצבים שלנו ביחס לאלו של אנשים אחרים עלולה להשפיע ברצינות על ההערכה העצמית שלנו ולהשפיע לרעה על תחושת האוטונומיה שלנו.
מצד שני, עלינו להבין שלכולנו יש מצבי חיים ייחודיים כתוצאה מחוויות קשות. במילים אחרות, עלינו לזכור שהאירועים שהובילו למצב הנוכחי שלך ושל אדם אחר שונים מאוד. יצירת אסוציאציות בין חייך למצבו של אחר עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בתחושת הערך העצמי שלך.
בינתיים, עלינו לזכור את האימרה, "אל תשפוט ספר לפי הכריכה שלו". זכור שהמראה החיצוני יכול להטעות. הרופאה והמומחית לבריאות סוזן ביאלי מציינת את העובדה החשובה שאי אפשר להשוות את ה"חיצוניות" של אחרים ל"פנימיותנו".
עם הופעת הרשתות החברתיות, נפוץ מאוד להשוות את החיים שלנו עם אחרים על ידי צפייה בפרופילי הפייסבוק והאינסטגרם שלהם. זאת למרות שכל מה שעלינו להמשיך הוא צילומים.
השוואות חברתיות כהשראה
כולנו ייחודיים ויש לנו מערכת נסיבות משלנו. אם כל הזמן נשווה את עצמנו לאחרים, נניח דרישות מסוימות הזרות לחוויה שלנו. עם זאת, יש דרך בריאה להשתמש בהשוואות חברתיות: כהשראה.
התבוננות כיצד אחרים מתקדמים ומשיגים את החלומות שלהם בזמן שיש לך עוד הרבה עבודה לעשות יכולה להיות מתסכלת באמת. זה גם יכול לייצר חרדה ניכרת. כשאתה משווה את עצמך לאחרים, הפוך את התסכול והקנאה מכך שאין להם את מה שיש להם למוטיבציה.
במילים אחרות, השוואת עצמך לאחרים צריכה תמיד להתמקד בשיפור עצמי. התבונן באותם אנשים מנקודת מבט אחרת, כמודל או מטרה שיעזרו לך להשיג את המטרות שלך. נתח מה הם עשו כדי להשיג את מה שיש להם עכשיו והניע את עצמך באמירה, "אם הם יכולים, גם אני יכול."
