מפתחות לניהול ויכוחים משפחתיים
צעקות, נימוסים רעים, פרצופים ארוכים, טריקת דלת מדי פעם... אלו דוגמאות המופיעות במהלך ויכוחים משפחתיים. כפי שכולנו יודעים, חווית מצבים סותרים עם אנשים אהובים הופכת לעתים קרובות למלחיץ עבור כל אחד מחבריה. אז, האם יש מפתחות להסדרת ויכוחים משפחתיים? איך אפשר לנהל ויכוחים משפחתיים? להלן, נשיב על שאלות אלו.
לגבי השאלה הראשונה, יש לנו חדשות נהדרות: כן, יש מפתחות להסדרת ויכוחים משפחתיים. לגבי השני, במאמר הבא נציע כמה מפתחות לניהול ויכוחים משפחתיים המופיעים בגרעינים משפחתיים שונים.
"אנשים רבים צועקים ומתווכחים עד שהאדם השני שותק. הם חושבים שהם שכנעו אותו. והם תמיד טועים".
-נואל קלראסו-
ויכוחים משפחתיים: האם אנו נלחמים או מנהלים משא ומתן?
ישנן מספר דרכים שבהן נוכל לנהל דיונים משפחתיים. הדרך שנבחר תקבע את עתידם המיידי של בני המשפחה. ניקח דוגמה למצב משפחתי: אחד הילדים מפיל מנה ושובר אותה. ההורים יכולים לבחור לנזוף בו או לצחוק. הפעולה הראשונה תייצר בכי מצד הילד, השנייה, לעומת זאת, תעורר את אותו צחוק כמו אצל ההורים.
כפי שאנו יכולים לראות בדוגמה הקודמת, ההשלכות של אותה התנהגות יכולות להיות שונות לחלוטין ולהפוך את המצב; הכל יהיה תלוי בפעולה שנבחר ובכוונה הראשונית של הפעולה המקורית.לפיכך, בכל הנוגע לניהול דיונים משפחתיים, אנו יכולים לבחור להמשיך להילחם, מה שיוביל להיות בגרעין משפחתי מלחיץ מתמשך. או שנוכל לבחור לנהל משא ומתן ולקיים תקשורת אסרטיבית שבה כל בני המשפחה יכולים לחוות את דעתם ולשתף את נקודות המבט שלהם עד להסכמה הדדית.
ויכוחים משפחתיים: תקשורת בלחץ
הפסיכותרפיסטית האירופית וירג'יניה סאטירה ראיינה אלפי משפחות ומעבודתה שלפה תיאוריות מעניינות על האופן שבו משפחות מתקשרות. היא למדה כיצד הורים פונים אל ילדיהם וכיצד הם גידלו אותם. בעקבות מחקריה, היא מתארת ארבעה אופני תקשורת תחת לחץ במהלך דיונים משפחתיים ומגדירה אותם בהתאם לתקשורת המילולית והלא מילולית שלהם.
דרכי תקשורת:
- המאשים. חבר זה מחפש אשם מבחוץ כדי להפגין את כוחו. מבחינה גופנית, הם פולשניים ומטרתם להגן על הטריטוריה שלהם ולהפוך את עצמם לגלויים כאחראים. הקול שלהם מתוח ואוצר המילים שלהם ישיר. הוא לא נכנס להסברים, הם פשוט מציינים את הטעות, האשם, ונותנים את עונשם. בפנים, הם פגיעים ובודדים.
- המפשר. נכנע לאחרים כדי למנוע עימות. מבחינה גופנית, הם שפופים, במטרה להראות את ההכרה שלהם לאחרים. הם מתבטאים בטון דיבור נעים ומפייס. יחד עם זאת, הם משתמשים באוצר מילים ברור ופשוט כדי להבהיר שהם מסכימים. בפנים, הם מרגישים חסרי ערך ומחפשים את ההערכה העצמית שלהם באישור של אחרים.
- המחשבון. מחשב את האיום, החוזק, החולשות וההזדמנויות, ומחליט מה לעשות על סמך התוצאה הסופית. הם אינטלקטואלים את הסכנה ומפשיטים ממנה רגשות. מבחינה גופנית, הם נראים קרים ושולטים במצב. הם מתבטאים בצורה אקדמית, עם משפטים מורכבים המבוססים על נתונים ועובדות ניתנות לאימות. בפנים, הם מרגישים חסרי אונים וחשופים.
- מסיח הדעת. פרט זה מתעלם מהסכנה כדי להימנע מקיומה. מבחינה גופנית, הם דינאמיים וזריזים, מהירים בתנועותיהם ובדרך הדיבור שלהם. זו הדרך שלהם להימנע מהאיום הנוכחי. הם נוטים לקיים שיח עצבני ביחס להווה, במטרה לשמור על תשומת לב לחידושים מול חוסר ביטחון. בפנים, הם מרגישים שאין להם מקום במערכת.
"המשפחה היא אחת מיצירות המופת של הטבע".
-ג'ורג' סנטיאנה-
איך לנהל ויכוחים משפחתיים
לסיכום, תקשורת אידיאלית היא תקשורת גמישה ומאפשרת לחברים לעבור את ארבעת אופני התקשורת, כפי שנדרש מהמצב הנוכחי. לכולנו יש את היכולת להיות מאשים, מפייסים, מחושבים ומסיחים את הדעת. ההסתגלות למערכת המשפחתית גורמת לנו לאמץ את הגישה האידיאלית לשמור על איזון והבטחת קיום, למרות שהטכניקה הזו מפסיקה לפעול ברגע שהגרעין המשפחתי שלנו נעלם.
וירג'יניה סאטיר קובעת שאחד מבסיסי התקשורת הוא בבינומיאל של הקשבה ותגובה, הכולל הקשבה אקטיבית ואסרטיביות, מיינדפולנס ואמפתיה, כאן ועכשיו.
לפיכך, על ידי תשומת לב להווה, אנו מגדילים את ההסתברות להבחין בין סכנה אמיתית ומדומיינת. כך, בסביבה יציבה, נוכל להגביר את התגובות שלנו לתגובות. אלו מיומנויות שניתן לאמן, אז למה אתם מחכים כדי ליישם אותן?
