רפלקציה עצמית בחינוך: צעדים חשובים

היישום של רפלקציה עצמית בחינוך הוא בעל ערך רב. ככל שנהיה רפלקטיביים יותר, כך נוכל להיות יעילים יותר.

השתקפות עצמית היא שימוש מתמיד בחשיבה פעילה. היא מזמינה אותנו להתנתק ממה שאנו מחשיבים כוודאות, ולחשוב ולהתווכח באופן פנימי עם דרך החשיבה הנוקשה יותר שלנו.

השתקפות עצמית היא מיומנות שניתן לפתח. השאלה המיידית שעולה, אם כן, היא: איך בדיוק נוכל לפתח אותו? בואו נתמקד בשלושה שלבים בסיסיים שכולנו יכולים לבצע על מנת לשפר ולפתח את השתקפות העצמית בחינוך.

צעדים ליצירת הרגלים של שיקוף עצמי בחינוך

הפסקה

הצעד הראשון ביצירת הרגלים של רפלקציה עצמית בחינוך הוא כמובן לעצור – לעצור לרגע. הבה נחשוב על הזמנים שבהם פשוט נפלנו למשהו, ואנחנו מבינים שאפילו לא עצרנו לחשוב על זה. זה משהו שכמעט כולנו הרגשנו וחווינו בזמן מסוים.

בדרך כלל, אנחנו פשוט מתמקדים בכאן ועכשיו; אנחנו קופצים ממשימה למשימה ויוצרים רשימות מטלות. אנחנו חושבים כל כך הרבה על מה לעשות הלאה שאנחנו כמעט עושים את זה בלי לחשוב. בלי לעצור לחשוב. בלי לעצור בכלל.

למורים יש כל כך הרבה דברים לעשות בכל יום, כל כך הרבה דברים לסיים. אבל אנחנו צריכים ללמוד לעצור לרגע, ולעצור את עצמנו על עקבותינו. אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש ולבחון מה אנחנו עושים עכשיו ולמה אנחנו עושים את זה. זה החלק הראשון של המחזור שעלינו לעקוב אחריו.

תרגול

השתקפות עצמית בחינוך צריכה להפוך למשהו שאנו מיישמים הלכה למעשה. לאחר עצירה, אז עלינו להתחיל לתרגל הרהור עצמי. כאן נמצא מספר היבטים שעלינו לקחת בחשבון. ישנם כמה שלבי מפתח בתוך השתקפות עצמית לאחר השגת שלב העצירה.

מודעות

רפלקציה עצמית צריכה ליצור מודעות למציאות החינוך. זו שאלה של הכרת התכנים של חומר ההוראה, השיטות הפדגוגיות, וכמובן, הכרת התלמידים שלנו. עלינו להיות מודעים לכל הגורמים הללו במידה שווה בכל עת.

כוונות

צירופי מקרים בחינוך לא קיימים. מסיבה זו, זה הבסיסי שלכל דבר שאנו עושים יש כוונה ותוכנית ספציפית בכל הנוגע לחיפוש תוצאות. עלינו לתכנן כל שלב בצורה רפלקטיבית ולחשוב מדוע כל שלב מבוצע.

הערכה

איש מקצוע חינוכי (או כל איש מקצוע אחר) המשתמש ברפלקציה עצמית מעריך את תוצאות עבודתו בכל עת. כך הם יידעו עד כמה המאמצים והעבודה שלהם יעילים בכל שלב בדרך. כאשר אנו מיישמים רפלקציה עצמית על הערכה, אז אנו יכולים להבחין מדוע דברים מסוימים עובדים בתהליך ההוראה-למידה ומדוע אחרים לא.

תגובה

ברגע ששקלנו את ההערכה ואנחנו מודעים אם האסטרטגיות שהקמנו עבדו או לא, אז נוכל ליצור תגובה. זה עניין של לשנות את מה שבאמת נחוץ, מלדעת איך להסביר את הנושא ועד איך לענות על שאלות.

שיתוף פעולה בעת יצירת הרגלים של שיקוף עצמי בחינוך

לבסוף, הגיע הזמן להבין שיצירת הרגלים של רפלקציה עצמית בחינוך היא עבודה חשובה מאוד, ומשהו שאנחנו לא צריכים לעשות רק על בסיס אישי. כאן מתעורר הצורך בשיתוף פעולה.

על המורים לדבר ביניהם על כל התהליך, ועל האופן שבו ההוראה משתנה ומרחיבה את אופקיה. כולם צריכים ללמוד לשתף פעולה עם כל מי שסביבו. זה עניין של יצירת מעין רשת של מורים משקפים את עצמם שיכולים לחלוק את החוויות שלהם עם אחרים.

אם ברצוננו להבין את פרקטיקת ההוראה בשלמותה, אז כל איש מקצוע הוראה צריך להיות רפלקטיבי בעצמו ומשתף פעולה.

מורה, במהלך הקריירה שלו, וכשהוא מבצע את עבודתו, תמיד לומד ומתנסה באופן פעיל. מסיבה זו, אסור להם לשכוח לתכנן ולהרהר בשיטות ההוראה שלהם.