התפתחות רגשיות אצל ילדים
התפתחות רגשיות כרוכה בתהליך מורכב מאוד שבו אנשים מגיעים לרכישה הדרגתית של היכולת לחוות ולהפגין את רגשותיהם.
על מנת שהתהליך יתקיים, ילדים צריכים להיות בקשר עם אחרים. במילים אחרות, ההתפתחות החברתית והרגשית שלהם קשורה זה בזה באופן בל יינתק.
רגשיות מתפתחת במהלך חייו של אדם. עם זאת, אנו יכולים לומר כי הן ילדות והן גיל ההתבגרות הם שלבים מכריעים בכל הנוגע ללמידה לזהות ולנהל את הרגשות והרגשות של האדם.
פיתוח רגשנות
אנו יכולים להתייחס להתפתחות של רגשיות כדרך שדרכה אנשים מבססים רגשות, ודרך לחוות ולהבין אותם.
רגשיות כוללת רגשות ורגשות. הכוונה היא למצבים רגשיים מגוונים ומרובים - נעימים ולא נעימים - שאנו עוברים במהלך חיינו.
יתר על כן, המאפיין שדרך ההתפתחות האפקטיבית מאמצת יקבע, במידה מסוימת, את סוג הקשרים הבין-אישיים שאנשים יוצרים. באותו אופן, זה משפיע על האופן שבו אדם מתייחס לאחרים.
התפתחות הרגש כרוכה ביכולת לחוות ולהפגין מצבים רגשיים באמצעות התנהגויות חיצוניות. התנהגויות אלו מאפשרות לאנשים להיות חלק מהתחום החברתי. ובמקביל, הם מאפשרים להם לספק את הצרכים הפיזיולוגיים, הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים הבסיסיים שלהם.
שלבים חשובים בהתפתחות הרגשנות
ילדות
שלב הילדות הוא נדבך בסיסי בפיתוח רגשנות. מרגע שאנחנו מאוד קטנים, אנחנו חווים את הצורך להרגיש אהובים, דואגים ומוערכים. למעשה, התפתחות האישיות הרגשית שלנו תלויה בגורמים אלו. זה תלוי גם באבולוציה נכונה בתחומי התפתחות אחרים, כולל התפתחות פסיכו-סוציאלית, קוגניטיבית ומוטורית.
גורם חשוב בחיים הרגשיים העתידיים של בני אדם הוא סוג הקשרים או ההתקשרויות שהם מפתחים במהלך הילדות המוקדמת. רעיון ההתקשרות, שפותח על ידי ג'ון בולבי (1986), מוגדר על ידי מכלול הרגשות הקשורים לאנשים שאדם חי ואיתם מקיים אינטראקציה. אלו תחושות המשפיעות על הפרט, מספקות ביטחון, רווחה והנאה, המופקות מקרבה ומגע.
התקשרות היא קשר רגשי שנוצר במהלך שנת החיים הראשונה. זה תוצאה של הצורך בקשר רגשי שילדים מרגישים וההתנהגות שמתבטאת בסיפוק הצורך הזה. ההתקשרות שיש לילדים עם הוריהם ואחיהם תימשך כל החיים. מה שכן, הוא משמש מודל לאופן שבו הם מתייחסים לילדים ולמבוגרים אחרים.
לכן, קשר רגשי רגוע ויציב הוא יסוד עבור ילדים. רק כך ילדים יכולים לפתח מודל נפשי חיובי והתנהגות בטוחה ומותאמת חברתית. יש לכך השפעה על התפתחותם הפסיכומוטורית במהלך שנות חייהם הראשונות, ועל התפתחות הייצוג שלהם בהמשך.
גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא עוד שלב חשוב מאוד בהתפתחות האפקטיבית ובגיבוש האישיות של האדם. אינטראקציות חברתיות וחילופי דברים מתרחבים בצורה יוצאת דופן. יחד עם זאת, המשפחה הופכת פחות לנקודת התייחסות, וכך גם דמויות ההתקשרות של הילדות.
במקביל לכך שילדים נעשים עצמאיים יותר ממשפחותיהם, החברים הופכים חשובים יותר. בני נוער יוצרים קשרים חזקים יותר עם בני גילם ולעתים קרובות מנהלים מערכות יחסים רומנטיות ראשונות.
התפתחות הרגשנות בגיל ההתבגרות קשורה לצרכים שונים. למתבגרים יש צורך באינטימיות על מנת להפנים ולהתאים פסיכולוגית וביולוגית לשינויים שהם חווים בגופם.
בני נוער חווים גם צורך בחופש ובעצמאות ממשפחותיהם. זה חשוב על מנת להתקדם באוטונומיה שלהם, חיונית במעבר שלהם לחיים הבוגרים. ויותר מכך, בני הנוער מרגישים צורך לבנות את האישיות והזהות שלהם.
האישיות והזהות הזו יהיו תוצר של העדפותיהם, בחירותיהם (חברתיות, מיניות, מקצועיות, מקצועיות) וכיצד הם רואים את עתידם.
תיאוריות המסבירות את התפתחות הרגשנות
ישנן מספר תיאוריות המסבירות את התפתחות הרגשנות, כמו 8 שלבי ההתפתחות הפסיכו -סוציאלית של אריק אריקסון. פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי התפתחותי אירופאי גרמני זה ראה בהתפתחות רגשית קבועה. לדברי אריקסון, זה נמשך לאורך חייו של אדם, ומורכב מ-8 שלבים.
בכל אחד משלבי ההתפתחות הללו, אנשים חייבים לבצע משימה מסוימת על מנת לרכוש שורה של יכולות. זה קורה בגלל שמתרחש "קונפליקט" פסיכו-סוציאלי שהפרט צריך להתגבר עליו כדי להתקדם בפיתוח היכולות הרגשיות שלו.
כל אחד ממה שמכונה "קונפליקטים" של אריקסון מיוצג על ידי צמד מונחים מנוגדים, המתייחסים לפתרון החיובי או השלילי של הסכסוך. לדוגמה, אוטונומיה מול בושה וספקות, וזהות מול בלבול תפקידים.
יחד עם זאת, להנרי וואלון, מאותה אסכולה כמו פיאז'ה, יש תיאוריה משלו לגבי התפתחות רגשיות. לדברי וולון:
- יחסי אנוש מעצבים את בני האדם.
- כל הקשרים החברתיים חשובים - לא רק דמויות התקשרות עיקריות כמו הורים ומחנכים.
- רגשיות ממלאת תפקיד מהותי בהתפתחותו של האדם. כשלעצמה, היא מהווה מערכת ביטוי שהיא קודמת ומקבילה לשפה.
כיצד למקסם את ההתפתחות האפקטיבית של האדם
על מנת שההתפתחות הרגשית של אדם תהיה משביעת רצון, עלינו למקסם את הדברים הבאים אצל ילדים ומבוגרים כאחד:
- זיהוי, חיזוק ושמירה על קשרים רגשיים. בילדות המוקדמת, בקשר הרגשי של היקשרות, וככל שילדים גדלים, חינוך אותם למודעות עצמית, להערכה עצמית ולזיהוי וויסות הרגשות שלהם.
- יצירה והבטחה של סביבות משפחתיות וחינוכיות ידידותיות, מכבדות, רגועות ומגרות. זה מהותי על מנת שההתפתחות האפקטיבית של האדם תגיע למלוא הפוטנציאל שלה, ומשפיעה על ההתפתחות הכללית של האדם.
- עידוד, פיתוח וקידום דיאלוג ותקשורת. התפתחות רגשית מתרחשת באמצעות הכרה וביטוי של רגשות ורגשות. לכן, אינטראקציה חברתית היא בסיסית בזיהוי צרכים רגשיים, הן בעצמו והן באחרים.
