עודף מי שפיר במהלך ההריון

ההערכה היא של-2% מהנשים ההרות יש כמות מוגזמת של מי שפיר. זהו מצב שנקרא "פוליהידרמניוס". מדובר בעצם בשינוי במי השפיר בכל שלב של ההריון, שעלול להביא לסיבוכים שעלולים לסכן את חיי הילד.

במאמר זה נשתף אתכם במה מדובר, כיצד הוא מאובחן והגורמים האפשריים לכך.

מה זה פוליהידרמניוס?

הכוונה היא לעלייה בכמות הנוזל הכלול בשק השפיר. כמות נאותה שלו מגינה על התינוק, אשר צריך לבלוע ולשאוף אותו לקראת השליש השני של ההריון.

פעולה זו מאפשרת את התפתחות הריאות ומערכת העיכול. עלייה בנוזל מצביעה על כשל במנגנונים אלו.

זה מאובחן באמצעות אולטרסאונד מכיוון שהוא מאפשר לרופאים לקבוע את מדד מי השפיר. זה נעשה על ידי חישוב עומק הנוזל בארבעה חלקים שונים של הרחם, כדי להוסיף את התוצאות שהתקבלו.

במקרה של עומק של יותר מ-24 סנטימטרים, ניתן לומר בוודאות שהאישה ההרה סובלת מפוליהידרמניוס.

מהי הכמות הממוצעת של מי שפיר?

כמות מי השפיר יכולה להשתנות אצל כל אישה ועולה ככל שההריון מתקדם. עם זאת, נקודת השיא שלו מתרחשת לקראת השבוע ה-32, ומשיגה יציבות עד השבוע ה-36.

מכאן ואילך הוא מתחיל לרדת, אך לעולם לא נכחד. זה יכול להגיע לכמויות משוערות של 800 מיליליטר עד 1 ליטר.

גורמים לעודף מי שפיר

ברוב המקרים, הגורמים לכך אינם ידועים על ידי הקהילה הרפואית. עם זאת, חלק מהרופאים מניחים שזה נובע מייצור יתר של נוזלים או אי נוחות להיספג. סיבות סבירות נוספות הן:

סוכרת הריונית

ישנה עלייה קלה במצב זה בנשים עם סוכרת וחוסר יכולת לשלוט ברמות הסוכר בדם.

שינויים עובריים

סיבה נוספת לעודף מי שפיר היא מומים בעובר. התפתחות לא נכונה של הוושט, הלבלב, התריסריון ואפילו של מערכת העצבים של העובר מגבירה את הסיכוי לסבול מפוליהידרמניוס.

שינויים עובריים אחרים כוללים:

• פגמים של סגירת הצינור העצבי.
• הידרוצפלוס, הולופרו-צפליה או מיקרוצפליה, בין היתר.
• הפרעות לב כמו נכות מסתמים והפרעות קצב, בין היתר.
• חריגות במערכת הכליות.
• הפרעות במערכת הנשימה.
• דיספלזיה שלד, אכונדרופלזיה וגמדות.
• אנמיה עוברית, הנובעת מאי התאמה של גורם Rh של הילד או זיהום. הטיפול העיקרי במצב זה כולל עירוי של דם תוך רחמי.

ברוב המקרים, הרופאים מסוגלים לזהות שינויים אלה באמצעות בדיקות ומחקרים מיוחדים המבוססים על פוליהידרמניוס. עם זאת, נפוץ מאוד לראות כמויות גדולות של מי שפיר בעוברים גדולים יותר.

הריונות מרובי עוברים

לנשים בהריון עם תאומים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מכמויות מופרזות של מי שפיר. הסכנה גוברת כאשר מתרחשת TTTS (תסמונת עירוי תאומים-תאומים).

מצב זה מתרחש כאשר אחד העוברים מייצר יותר דם מהאחר ובגלל קשרי הדם נוצרת אי יציבות המודינמית.

תסמינים של עודף מי שפיר במהלך ההריון

חשוב לציין שהתסמינים עשויים להשתנות אצל כל אישה. למעשה, רבים מהם אפילו אינם מראים סימנים כלל. יכולה להיות עלייה בתסמינים בהתאם לחומרת המקרה. הם יכולים להיות:

• גידול מזורז של הרחם, שעלול לגרום לקוצר נשימה.
• אי נוחות חריפה בבטן.
• התכווצויות של הרחם.

רצוי להיות ערני מאחר שרבים מהתסמינים הללו יכולים להתבלבל עם פתולוגיות אחרות. זו הסיבה שחשוב ללכת לרופא בהקדם האפשרי כדי לקבל את האבחנה הנכונה ובזמן.

סיכונים של עודף מי שפיר

הסיכונים יכולים להיות פרופורציונליים לתסמינים שהאישה מציגה. סיבוך בשינוי זה יכול להוביל ללידה מוקדמת, היפרדות שליה, קרע של ממברנות, אי נוחות עם חבל הטבור, ועוד.

הסיכונים של התינוק כוללים צמיחה נמוכה של העובר, לידה קיסרית, ולעתים גם מוות.

הטיפול ברוב המקרים נועד לטפל בגורם ולהקל על אי הנוחות של היולדת.

מי שפיר מוגזם עלול להוביל לסיבוכים קשים בהריון. עם זאת, ניטור תכוף יכול להפחית את הסיכוי לסבול ממצב זה ולהביא את ההריון לסיום מוצלח.