לסבא שלי שיער כסוף ולב זהב
סבא שלי הוא אדם בסיסי בחיי. ככל שהזמן עובר והשנים חולפות, הוא השתנה.
כיום ידיו ופניו מעוננים בדוגמה של קמטים. הוא פותח לי את הלב עם כמה שהוא עייף, וגם עם כמה שהוא אדם אוהב.
סבי הוא אדם נפלא עם שיער כסוף ולב זהב. כל חיי ידעתי כמה אני בר מזל להיות בנוכחותו ומוקפת באהבתו הבלתי מותנית.
הוא נותן לי שלווה, ביטחון ומערכת יחסים שאי אפשר לתאר במילים.
זרועותיו טיפוליות ומרפאות. העצות שהוא נותן לי משקפות את הידע האינסופי שלו ואת הניסיון שאין שני לו.
אצבעותיו המחוספסות שעוצבו בחייו הארוכים תמיד נמצאות שם כדי לנגב דמעות מהלחיים שלי. בעוד האוזניים שלו תמיד שם כדי להקשיב לי. בכל זמן, בכל יום.
סבא שלי הוא אדם מיוחד ומיוחד. אהוב ובלתי נשכח כמו מעטים, הוא השאיר בי את החותם הרגשי הנפלא ביותר.
הוא סימן את ילדותי היפה המלאה בהרפתקאות, שובבות, סודות, ביחד, הבנה ואמון לצדו.
סבא שלי כסוף שיער
הזמן אינו מגלה רחמים. וזה לא קרה עם סבי האהוב. אני רואה בעיניו את חלוף הזמן.
ולמרות שפיזית הוא השתנה, אני יכול לראות שהאהבה בין סבא לנכדיו עדיין קיימת, ואפילו גדלה. גם אני לא אותו הדבר, אבל במבט האוהב שלו אני יכול לראות גם גאווה.
הוא נראה עייף, מוסח. בזמן האחרון הוא אפילו שוכח דברים. השם שלי, וכל כך הרבה דברים עליי.
הוא איבד את הניצוץ הזה, את האנרגיה הזו שהחזיקה אותי ואת רוחי בחיים. גם אני איבדתי את זה. הזמן הזה שבו סבא שלי סיפק כל גחמה שלי היא בעבר.
עם שיערו הכסוף, הוא עוצב על ידי חייו שחי היטב. הגביע שלו מהמירוץ הזה הוא החיים.
רגעים שמחים, עצובים, אהבה ואכזבות, מאמץ, הקרבנות, טעויות והצלחות. אלה מופיעים בשיער העדין שלו, ממנו יש לו פחות ופחות.
סבא שלי, עם לב הזהב שלו
סבא שלי עשה אותי עשיר רק מעצם קיומי. הוא היה הירושה הטובה ביותר שלי והוא הותיר לי את המורשת, התורות ושיעורי החיים הטובים ביותר.
אין מתנה טובה יותר שהורי יכלו לתת לי מאשר סבי וסבתי האהובים.
אני עדיין מוקיר את הסופגניות האלה ואת הארוחות הטעימות איתן בליבי. הסיפורים שלהם. אחר הצהריים הליכה בפארק, טיפול בצמחים בגן.
הולכים לקניות ומתפנקים ומקבלים פינוקים. כל מילה שלהם עדיין מהדהדת בנשמתי, שעוצבה על ידם.
ולסבא שלי יש לב זהב. היה לו כל כך הרבה מה לתת ולא ביקש שום דבר בתמורה. רק בשביל השמחה שיש לי בקרבת מקום ולראות אותי גדל.
הוא יצר את הזכרונות הכי טובים שיש לי וכתב סיפור יפה על העור שלי.
אספן אוצרות ילדות, צלם רשמי של אירועים חשובים. סבי היה גם המעריץ הכי גדול שלי בכל פרויקט או מיזם שעשיתי.
הוא גם היה מספר הסיפורים האהובים עלי והזמר של שירי הערש האהובים עלי.
תמיד אלך בדרכו של סבי
סבא שלי לעולם לא ימות, כי שום דבר לא יסיר אותו מהלב שלי. הוא תמיד ינחה כל צעד שאעשה כמודל לחיקוי שלי.
הוא יכוון אותי לכיוון הנכון, כמצפן שלי. אולי בעתיד הוא ייעלם פיזית, אבל הזיכרון שלו יישאר דרכי.
כמו להבה, אני אשאיר אותו מואר לצדי. לכל רגע אחזיק אותו במקום מיוחד בלבי, שצמח עם אהבתו הבלתי מותנית והנצחית. אהבה שלא יכולה למות עם הזמן.
כי אני יודע, ברגע שהוא עוזב, שהוא איתי. וגם אם יעזוב, עם הזמן ניפגש שוב בגן עדן.
וביחד נמשיך ליהנות מעוד זמן נפלא ביחד. סבא יקר שלי, אני אוהב אותך מכל הלב, לנצח.
