מתבגרים רוצים חיבה, לא הסברים
גיל ההתבגרות מאופיין כשלב בו תחושות ורגשות שולטים. אז למה אנחנו תמיד מנסים לפתור את הבעיות שלהם בהרצאות על סמך היגיון? המתבגרים שלנו רוצים חיבה, וההסברים הארוכים שלנו לא יעשו שום דבר כדי ליצור תקשורת בריאה עם בני הנוער שלנו.
בתקופה זו ההורים צריכים לשנות את גישתם. בתקופת הינקות, אנחנו נותנים לילדינו פקודות ושולטים עליהם, אבל המתבגרים שלנו כבר לא מקבלים את זה. עלינו לשנות את הגישה שלנו ולהתאים את הדרך בה אנו הורים. כמובן, אנחנו עדיין צריכים להיות קשובים לתחומים השונים בחיי ילדינו. אבל, במקביל, אנחנו צריכים להתחיל לתת להם יותר עצמאות ואחריות.
גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת, הן להורים והן לילדים. אם אנחנו רוצים לשמור על תקשורת בריאה עם הילדים שלנו, אנחנו צריכים לעשות מאמץ להבין אותם ולהראות להם שאכפת לנו. הילדים שלנו רוצים חיבה, וזה הכלי הכי חזק שאנחנו יכולים להשתמש בו כדי להתחבר אליהם.
מדוע מתבגרים רוצים חיבה ולא הסברים?
הורים רבים מנסים לנמק עם ילדיהם המתבגרים או לכפות קריטריונים משלהם מבלי להתחשב ברגשותיהם. וכתוצאה מכך, ילדיהם נסגרו והתקשורת הופכת לבלתי אפשרית. אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להזדהות עם בני הנוער שלנו ולהראות להם שאכפת לנו?
הדרכת המתבגרים שלנו
כהורים, זה חיוני שנראה לבני הנוער שלנו שאנחנו מכבדים אותם, אבל שאנחנו צריכים לעבוד יחד כדי שהם לא יבזבזו את חייהם. בראש ובראשונה, מתבגרים רוצים חיבה. כהורים, עלינו להפגין אכפתיות ואמפתיה ולהשתמש בהם כפתח כדי לדבר ולדון בכל דבר. ללא בסיס אכפתי והבנה, אנחנו אבודים.
שיחה כבסיס לאמון וקרבה
מתבגרים והורים לא צריכים לחלוק את כל אותן הדעות. הם מגיעים משני דורות שונים ולכן רואים דברים - העולם, אהבה, כסף וכו' - בצורה שונה. לכן, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לדון בדברים האלה עם בני הנוער שלנו מבלי שהם יפריעו לקשרים הרגשיים שלנו.
זכרו שזהו שלב התפתחותי לא ודאי עבור מתבגרים, וההרצאות שלכם לא יקנו להם את הביטחון שהם מחפשים. בני הנוער שלנו רוצים חיבה.
מדוע מתבגרים מגיבים לפעמים באגרסיביות?
כאשר מתבגרים מגיבים באגרסיביות לאמהות או לאבות שלהם, יש סיבה. תוקפנות זו לרוב חזקה יותר אצל בני נוער שהיו להם יחסים טובים יותר עם הוריהם במהלך הילדות. הם מגלים תוקפנות כי הם מתקשים להיפרד מהוריהם, ואם הם לא יעשו את המאמץ הזה, הם תמיד יהיו ילדים.
עבור מתבגרים, זה יכול להיות קשה ללכת בדרך אל עולם הבגרות. הם צריכים להתחיל לקבל החלטות משלהם ולא תמיד אמא ואבא יגידו להם מה עליהם לעשות.
איך נוכל לפתור את התוקפנות הזו?
אם נבין את המשמעות והמניע מאחורי התוקפנות של המתבגר שלנו, אז האלימות תפחת. אם בני נוער אומרים "אני שונא אותך", אבל אתה מבין למה הם אומרים את זה, זה עדיין כואב, כמובן. אבל אתה יכול להיות מבין ולתת לדברים ללכת. אם תימנעו מלפוצץ דברים מפרופורציה ולקחת את התוקפנות באופן אישי, הדברים יהיו הרבה יותר קלים לשניכם.
מתבגרים רוצים חיבה: מה אסור להורים לעשות?
אל תגיד דברים כמו, "אם אתה לא רוצה לעשות מה שאני אומר, אז ארז מזוודות ולך"
עלינו להסביר לילדינו שאנו חושבים שהם עושים טעות ושאיננו מקבלים או מאשרים את מה שהם עושים. אבל, יחד עם זאת, אנחנו צריכים להודיע להם שאנחנו עדיין שם בשבילם לא משנה מה כי אנחנו אוהבים אותם ללא תנאים. זה ייתן להם את הביטחון שהם צריכים, וזה בדיוק מה שהם רוצים.
אל תנסה להיות אמא או אבא מושלמים
אם תנסו להיות מושלמים, בני הנוער שלנו פשוט ירגישו מנוכרים. אם תאפשרו לעצמכם להיות לא מושלמים, הילדים המתבגרים שלכם יהיו פתוחים יותר לחיבור. זכרו שמתבגרים מרגישים חוסר ביטחון בקרב אחרים. לכן, אם תקרינו דימוי של שלמות וחוזק, הילדים שלכם ירגישו מאוימים ולא ירצו לדבר. היה מוכן להראות את החולשות, הפגמים והטעויות שלך. זה יעזור לילדים שלך להרגיש קרובים יותר אליך.
אל תשים לב יותר לטלפון או לטלוויזיה שלך מאשר לבני הנוער שלך שרוצים חיבה
לפעמים אנחנו כל כך מרוכזים בתוכניות הטלוויזיה האהובות עלינו, במדיה החברתית או בצ'אט עם חברים שאנחנו לא שמים לב לילדים שלנו. מדי פעם הילדים שלנו מדברים איתנו ואנחנו אומרים להם להיות בשקט כי אנחנו עסוקים במשהו אחר. ואז אנחנו מגרדים את הראש כשאנחנו מגלים על הבעיה שניסו לדבר איתנו עליה בעבר.
אם הורים לא יקשיבו לבני הנוער שלהם או לא מבינים את השינויים שלהם, לא סביר שתגלו מה קורה איתם. נכון שאנחנו עייפים כשאנחנו חוזרים מהעבודה והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה סכסוכים עם הילדים שלנו. שיחות הופכות בקלות לוויכוחים מכיוון שאנו מנסים להשתמש בהיגיון ולכפות את הרעיונות שלנו. אבל אנחנו צריכים לזכור, בני הנוער שלנו רוצים חיבה, לא הרצאות.
אל תשאלו שנייה אחת אם ילדכם זקוק לזמן ולסבלנות שלכם או לא. אנחנו הורים ואף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל. אבל אנחנו צריכים להיות שם בשביל הילדים המתבגרים שלנו אם אנחנו רוצים למנוע מהם להיתקל בבעיות בשלב זה של התפתחות.
"הוראה שמשפיעה היא לא ראש בראש, אלא לב אל לב."
- הווארד הנדריקס -
