אהבה ללא תנאי, אהבה נצחית: אהבת אם
מכל סוגי האהבה, האהבה של אמא היא החזקה ביותר. האהבה בין האם לילד מתעוררת באופן מיידי, כקשר המאחד שני גופים ונשמות. אהבת אמא היא ללא תנאי ונצחית.
כשאנחנו אומרים שהטבע הוא חכם, אחד הדברים שאנחנו מתייחסים אליהם הוא הקשר בין אמהות לילדיהן.
האינסטינקט של האם להגן על צאצאיה מתחיל מהרגע שהיא יודעת שהיא בהריון. במהלך תשעת החודשים הבאים, למרות שהיא עדיין לא ראתה את הילד שלה, הוא או היא הופכים לדבר היקר ביותר בעולם.
לתינוקות יש אינסטינקט הישרדותי מסוים. הם נולדים עם קומץ אסטרטגיות או "טריקים" המעודדים את המבוגרים סביבם להגן עליהם ולטפל בהם. זה המקרה עם רפלקס החיוך.
אבל היחסים בין האם לילד שונים. זה חורג מאינסטינקט ההישרדות של התינוק.
מערכת יחסים בריאה, המבוססת על אהבה ללא תנאי, חיבה וכבוד, גורמת לילדים מאושרים.
ילדים מאושרים הופכים למבוגרים מאושרים
אמא וילד יוצרים קשר של התקשרות, בונים מערכת יחסים שתשפיע על שניהם יותר כמעט מכל חוויה אחרת בחייהם.
מערכת היחסים של ילד עם דמותו האימהית היא בעלת חשיבות חיונית, ומשפיעה על האופן שבו הם מתייחסים לאחרים במהלך חייו.
אמהות מציעות אהבה ללא תנאי, שאינה תלויה בנסיבות או במאפיינים של הילד. גם מערכת היחסים של ילד עם אמו מתחילה ממקום של אהבה. אין צורך בתקופת חיזור.
אנחנו לא צריכים לזכות באהבת אמותינו. זה נותן לנו מנה נוספת של הערכה עצמית, שנובעת מהתחושה שאנחנו ראויים לאהבה בגלל מי שאנחנו, לא מה שאנחנו עושים.
אבל איך אנחנו יכולים לאהוב מישהו שאנחנו אפילו לא מכירים עדיין? איך אנחנו יכולים לאהוב מישהו כל כך קטן? כי הם חלק מאיתנו, וממלאים חלל שלא ידענו על קיומו, מציפים אותנו ברוך ושבריריות.
כאשר אנו לוקחים על עצמנו את תפקיד האימהות, אנו חושפים חלק חדש מעצמנו. אנחנו חזקים יותר, מסוגלים להקריב הכל בשביל הילדים שלנו.
כמנגנון ביולוגי, קשר זה הוא חיוני. תינוקות אינם מסוגלים לשרוד לבד, וזקוקים למבוגר שיאכיל אותם, יגן עליהם וידאג להם עד שהם מסוגלים לקבל חיים בעצמם.
אבל האם הקשר הזה הולך רחוק יותר מזה? יש מחקר שמצביע על שינויים אמיתיים במוח של נשים שילדו ילדים.
אהבתה של אמא היא ללא תנאי ונצחית
מיתולוגיה ודת מתייחסות מרובות לאהבה ללא תנאי בין אם לילד, ולכוחה של האימהות בכלל.
זהו המקרה של דמטר, אלת החקלאות במיתולוגיה היוונית, שאחרי שבתה פרספונה נחטפת, מולידה את חילופי העונות.
או מריה הבתולה של הדוקטרינה הקתולית, שנכנסת להריון למרות שהיא בתולה, ורואה את בנה מת על הצלב. היא ממשיכה להביס את השטן עצמו, שאינו מסוגל להסתכל עליה ישירות.
במשך אלפי שנים, כיבדנו את הקשר הבלתי שביר הזה על הכוח שהוא נותן לאלה שחולקים אותו.
"אמהות שוכחות מרצונן שחבל הטבור נחתך בלידה"
-ורה קספר-
ההגנה שאנו מקבלים מאהבה ללא תנאים זו עוזרת לנו לגדול עם רשת ביטחון רגשית.
אהבתה של אמנו מקיימת אותנו, בדיוק כפי שאנחנו, מבלי להשתנות, ועוזרת לנו להתקדם בביטחון עצמי.
